מטבע ועלויות ביוון

נסענו עם טויוטה יאריס 4 מבוגרים על ציודם, במסלול יואנינה – כפרי זגוריה-מטאורה-חצי האי פיליון-מצובו-יואנינה, כ-1100 קילומטרים. מחיר ליטר דלק נע בין 1.35 ל-1.45 אירו לליטר. העלות שלנו היתה כ-120 אירו לכל הטיול. כאשר להפתעתנו, אתרים כמו תחנת הדלק האחרונה, שלפני כפרי הזגוריה לא היתה יקרה במיוחד או בקרבת מטאורה, כך שאין צורך לתכנן מילוי דלק במרחק רב מהאתר התיירותי.

לאורך כל הדרכים שנסענו בהן, מבחר תחנות דלק בעלויות דומות. במצובו יש תחנת דלק קטנטנה מול מוזיאון טוסיטסה (Tositsa) בשאר הכפרים בזגוריה שבהם ביקרנו לא ראינו תחנות דלק.

החזר מס ברודוס (ואני מניח שזה נכון לכל יוון) הוא החל מקנייה של 120 אירו, ואז מקבלים 9.5 יורו חזרה. לא ממש החזר גדול.

קבלת המס – בפרוצדורה הרגילה – נגשים עם הטפסים למשרד המכס שנמצא באיזור של דוכני השכרת הרכב ומחתימים את הטופס (לפי הנוהל אמורים להציג את הקניות – ממני לא ביקשו כלום).

את הכסף אוספים במזומן בדיוטי פרי, משאירים את הטופס עושים סיבוב של רבע שעה והכסף מוכן.

באביב 2014 טיילנו ביוון ההררית (חצי האי פליון, מטאורה, זגוריה ועוד). טיול משגע. הופתענו לגלות שבחלק לא מבוטל מהמסעדות ואפילו במספר בתי מלון לא קיבלו שום כרטיס אשראי, אלא רק מזומן.

תיאור ההוצאות הוא לטיול תרמילאי ביוון בעזרת תחבורה ציבורית, למשך כ-10 ימים. טיילנו ביוון בין האתרים המרכזיים - אתונה, אולימפוס, פיליון ומטאורה. השהייה והאוכל יחסית זולים אפילו יותר מהארץ למרות היורו, מה שמקפיץ את המחיר הן הנסיעות באוטובוסים, נסיעה של כשעתיים יכולה להגיע ל-20 יורו! לכן אני ממליץ לתכנן בקפידה את הנסיעות ולבדוק תמיד את אופציית הרכבת שאמורה להיות יותר זולה, 10 ימים ביוון עלו לנו כ-300 יורו.

1. ימים בהם הכניסה לאתרי תיירות הינה חופשית: ביוון ישנם ימי חג רבים בהם הכניסה לאתרי תיירות, דוגמת מוזיאונים ואתרים ארכיאולוגיים, הינה ללא תשלום. השתדלו לתכנן את טיולכם כך שכניסתכם לאתרים הללו תהיה באותם הימים. ניתן להתעדכן בתאריכים הללו באתר של משרד התיירות היווני.

2. ביוון נהוג, בדומה למדינות אירופאיות אחרות, להעניק הנחות (בדרך כלל 50%) למחזיקי תעודת סטודנט. הדבר נכון לא רק בכניסה לאתרים ארכיאולוגיים, אלא גם למשל בקניית גלידה. אם תעודה כזו ברשותכם - אל תשכחו להביא אותה אתכם. 

ליוון הגענו עם כסף מזומן (יורו) והמחאות נוסעים (אמריקאן אקספרס טרוולר צ'ק). עיקר המזומן היה בשטרות של 100 יורו. קל ופשוט, עודף בכל מקום. ההמחאות נוסעים לעומת זאת, זה סיפור טיפה שונה. במקומות פרטיים כמו תחנות דלק ובתי מלון, סירבו בנימוס לקבל אותם. הבנקים לא כולם מוכנים להמיר המחאת נוסעים למזומן ואלו שכן הסכימו, דרשו עמלה של בין 1-3 יורו לשטר או 6% מהסכום הכולל. לא ניסינו להשתמש בכרטי אשראי או משיכה מבנקט.

השינוי לרעה במצב הכלכלי ביוון הביא כמעט מייד לשינוי בהרגלי החיוב בכרטיסי אשראי. לנוכח העמלות המושטות על ידי חברות כרטיסי האשראי הבין לאומיות על בעלי העסקים. נכון ליוני 2012, צומצמו באופן דרסטי העסקים בהם מכבדים כרטיסי אשראי, גם במקומות הרגילים לעבוד עם תיירים. התוצאה המיידית המתבקשת - בביקור ביוון יש להצטייד ביותר כסף מזומן מכפי שהיינו רגילים עד כה. אם אין בכיסכם מזומנים, כדאי לבדוק למפרע האם העסק אליו נכנסתם יכבד את כרטיס האשראי שברשותכם.