תקשורת ואינטרנט בבייג'ין

מנסיון של השנתיים האחרונות, חבילות תקשורת של פלאפון ו-012 עובדות היטב כולל שירותי גוגל וווצפ. גלובל סים של פלאפון כנ”ל. וורלד 8 סים עובד גרוע ולא מומלץ. סים מקומי כמו וויפיי מקומי עובדים כמובן אבל שרותי גוגל וסקייפ חסומים.

אם עושים חבילת אינטרנט לנייד מהרץ ניתן לגלוש כרגיל ללא כל קושי ולעשות גם נקודה חמה עבור המחשב הנייד. בבתי המלון בבייג'ין יש אינטרנט בצורה חופשית וטובה ולא תמיד מגביל.

הוזהרתי כי תקשורת האינטרנט בסין אינה טובה וחסומה לאתרים מחוץ לסין, לכן הצטיידתי בשרות מומלץ של ויפיאנ (עוקף חסימות) ורכשתי סין מקומי.

באמצעות הסים המקומי יכולתי לתקשר עם המלון והמדריכה ובאמצעות הויפיאנ יכולתי לגלוש לכל אתר בעולם.

השימוש בוויפיי רק במקומות בהם אין בעיה.

רכישת סים מקומי מומלצת לכל מי ששוהה בסין מעל 5 ימים.

לא תמיד אנו מודעים לעובדה שחלק גדול מהתקשורת היום יומית שלנו עם משפחה חברים ועמיתים לעבודה מתבצעת בעזרת אפליקציות של גוגל. כאשר מגיעים לסין ומגלים שהסינים חוסמים את גוגל בסין והמשמעות היא שאין יכולת לראות מיילים למי שדואר האלקטרוני שלו ב Gmail. אין אפשרות לנווט עם מפות גוגל אין ווטסאפ ואין פייסבוק או מסנג'ר. הכל חסום. יותר מכך כשנמצאים בסין אין גישה לחנות האפליקציות באנדרואיד. לכן מומלץ להיערך ולהוריד מראש אפליקציה למפות כמו Mapme, אפליקצית תקשורת כמו סקייפ ואם חשוב לכם גם לפתוח אימייל אצל ספק שאינו קשור לגוגל. כמו כן תודיעו למי שחשוב לכם שהתקשורת בערוצים שאנו רגילים תהיה חסומה או מוגבלת.

שמעתי כמה פעמים במהלך חיי שהסינים לא דוברים אנגלית, אבל לא ידעתי עד כמה!

שימו לב, רצוי ואף נדבר להכין את כל המידע הדרוש מראש אחרת-אף אחד לא יעזור לכם! הסינים אנשים שביסודם מאוד חוששים ורובם אינם מסבירי פנים, לא בגלל שהם לא נחמדים, בגלל שהם מאוד מופנמים ולא נהוג לפנות לאדם זר ברחוב.

ניסיתי להבין איפה התחנה המרכזית של הרכבות על מנת לנסוע למחוז אחר, לקח לי בערך שעתיים למצוא מישהו שבכלל הבין שאני שואל אותו אם הוא יודע אנגלית, מנהלי בנק, שוטרים, מנהלי חנויות- אף אחד לא מדבר מילה באנגלית, הם באמת מנסים להבין אבל לשווא. ראיתם חנות עם כיתוב באנגלית? זה לא אומר כלום, הם כנראה אפילו לא יודעים לקרוא את השלט של החנות.

אם בכל זאת אתם תקועים ומחפשים מישהו שמדבר אנגלית: תנסו למצוא דווקא צעירים: סטודנטים לרוב לומדים אנגלית, יש להם אנגלית של ילד בכתה ב' אבל כמו שתראו בעצמכם- זה הרבה יותר טוב מהאופציות האחרות.

ישנה הרגשה של בטחון בבייג'ין, יש שוטר בכל צומת ונראה שהסינים מפחדים אפילו לחשוב על לעשות משהו בלתי חוקי.

אינטרנט אלחוטי- יש בכל מסעדה ומלון, האיכות לרוב לא טובה אבל אפשר לשלוח הודעות וואטסאפ לפחות.

שימו לב לסוגיית גלישה סלולרית: היינו בבייג'ין עם שני iPhones ורכשנו מראש חבילות חו"ל כולל גלישה.

מכשיר אחד עם חבילה של אורנג' ומכשיר שני עם חבילה של פלאפון.

בפלאפון החיבור הוא דרך China Unicom – והגלישה הסלולרית היתה נהדרת.

באורנג' החיבור הוא דרך China Mobile - והגלישה איטית להחריד, עד כדי חוסר יכולת לגלוש בפועל. בניגוד לכתוב באתר של אורנג', לא ניתן להתחבר עם SIM של אורנג' דרך China Unicom. סתם זרקנו כסף על חבילת גלישה שלא ניתן להשתמש בה.

שימו לב.

בנמל התעופה של בייג'ין פרושה רשת WiFi ששמה מעיד על כך שהיא חופשית. לכאורה, בכדי לקבל שם משתמש וסיסמא נדרש מספר טלפון סלולרי מקומי (סיני) כי המידע נשלח ב-SMS. אבל, תיירים זרים עדיין יכולים לקבל גם הם שם משתמש וסיסמא ולגלוש ללא עלות עם תוקף ל-5 שעות. יש לגשת, בצרוף דרכון, אל אחת מעמדות האינפורמציה ולבקש. אם במקרה נתקלתם בעמדה שאינה מתאימה לצורך זה, אל דאגה, ישמחו להפנות אתכם למקום הנכון.

בעקבות המלצה שקיבלנו, חיפשנו חנות של צ'יינה מובייל בבייג'ין ואז הסתבר שלא כל חנות שהשלט המתנוסס מעליה היא זו הרשמית והדבר מתבטא במחירים! נכנסנו לחנות כזו ונדרשנו לשלם עבור כרטיס סים 480 יואן אם רוצים לבחור מספר ואם לא 280 יואן! נראה לנו מוגזם ולא קנינו. בעזרת בחור נחמד ממשרד האינפורמציה לתיירים קיבלנו את ההסבר שזו חנות פרטית למעשה. הוא הפנה אותנו לחנות הרשמית של צ'יינה מובייל שם שילמנו עבור כרטיס סים 60 יואן (!) כולל 15 יואן לשיחות. החנות נמצאת בכניסה למדרחוב וונפולינג, בבניין של המקדונלד בקומת המרתף. יש מוכרים דוברי אנגלית ומאוד אדיבים.

אפליקציה מומלצת לכל מי שמגיע לבייג'ין: Beijing city guide של TripAdvisor. השתמשתי בה על מכשיר אנדרואיד, מניח שקיימת גם לאייפון. היתרון של האפליקציה הזו על פני כל השאר, היא כמות המידע העצום שזמין ב- offline, כולל מפות, המלצות וכדומה. אפליקציה מאוד פשוטה ונוחה לשימוש ולא מצריכה שום חיבור לאינטרנט, ושום קניית סים מקומי. היא כוללת מפות, מלונות, מסעדות, אתרים מומלצים, רכבת תחתית ועוד. מאוד עזרה לי כאשר הנהג מונית הסתבך בדרך וזו היתה הדרך היחידה שלי לכוון אותו. חפשו אותה באנדרואיד מרקט.

ניתן לקנות כרטיס סים סיני. המחירים משתנים. בביג'ין ניתן לקנות בנמל תעופה (יש מכונות שמוכרות ב-100 יואן) אך לא היה לי כסף סיני אז לא קניתי. אחר כך חיפשתי ולא מצאתי איפה לקנות (קשה לשאול אותם כשאינם מדברים אנגלית). בסופו של דבר זה היה לי מתחת לאף בחנות המזכרות של המלון. לשים לב שאפילו שם ניתן להתמקח. הציעו לי סים ב-180 יואן (90 ש"ח) ובקשתי יותר זול אז הציעו לי אחד ב-60 יואן מתוכם 30 יואן לשיחה. על הכרטיס רשום מספר טלפון - מומלץ להתקשר ולברר את התוכנית שנרכשה. התעריפים משתנים בהתאם לעלות הסים. בכרטיס שנרכש בביגי'ן שיחה נכנסת היתה ללא עלות, והתאפשר התקשרות דרך כרטיס חיוג של 012-זה יצא הכי זול כי ב-012 היה מבצע של 1+1 על דקות שיחה מסין כלומר 5 שח ל-2 דקות מבלי לקנות שום חבילה.

התקשרות מהכרטיס לארץ עולה גג 9 יואן לקה או דרך חיסכון עולמי שלהם 1791100972... 6.5 יואן לדקה. כשעברנו לשנגחאי - הכרטיס המשיך לעבוד בהתקשרות לארץ אך שיחות נכנסות עלו 0.4 יואן לדקה ואז כבר השתלם לקנות שם כרטיס מקומי חדש בו השיחות הנכנסות לא עולות. העלות בשנגחאי היתה 75 יואן מתוכם 65 לשיחה. בשני המקרים ניתן היה גם לגלוש דרך הכרטיס עם עלות לכל KB. גם בשני המקרים לא ניתן היה לשלוח הודעות טקסט לארץ. כדי להשתמש באופציה זו - צריך לפתוח את המכשיר לסים זר ולאפשר שיחות ממנו בחו"ל.