בשנים האחרונות אנחנו יוצאים לחופשות זוגיות בחודש מרץ. עבורי זו חגיגת יום-הולדת ועבור בן-זוגי חגיגת חורף. כבר סיפרתי בטיול שלנו לפליון-יוון כאן שבן-זוגי חובב שלג וחייב כמה ימי חורף אמיתיים למילוי המצברים לפני הקיץ הארוך בארץ. השנה החלטנו לטייל בעמק אוסטה שבצפון מערב איטליה. כרטיסי טיסה זולים למילאנו הוזמנו חודשים רבים מראש באיזיג'ט. מידע רב אספתי באתר למטייל בטיפים, בבלוגים ובפורום ועל כך תודה לכל מי ששיתף, סיפר ותאר. עוד מקור מידע עצום ונהדר הוא אתר האינטרנט של העמק, מומלץ לשוטט באתר הוא נפלא בעיני. פרטים כאן.
טיסת צהרים נוחה ונעימה, איסוף הרכב (הפעם בן-זוגי החליט להתפנק עם רכב קצת יותר יקר. הבחירה היתה מוצלחת והוא מאד נהנה מחוויית הנהיגה. החזרה לנהיגה ברכב חברה ולתרבות הנהיגה בארץ היתה קצת קשה). בשנים האחרונות אנחנו שוכרים רכב באמצעות האתר של חברת Economy Car Rentals ומאד מרוצים. פרטים כאן.
לניווט במהלך הטיול אנחנו משתמשים באפליקצית GPS off-line כך שאין צורך בחבילת גלישה. פרטים כאן.
אפשר לנסוע לאורך העמק באוטוסטרדה A5 (כביש אגרה מהיר) או בכביש עירוני SS26. אנחנו נסענו רק בכביש העירוני. הוא נוח יפה ודי מהיר. לא הרגשנו צורך להשתמש באוטוסטרדה, לא מיהרנו ונהנינו לראות את נופי העמק לאורך הנסיעה.
(נופים בדרך למלון)
הזמנו מראש 4 לילות במלון ביתי קטן. המלון שוכן בכפרון פצפון שמשויך לעיירה Saint-Vincent. שם המלון Maison Perrierer עוד פרטים כאן. מלון קטן ואינטימי, חדרים יפים ומעוצבים, ארוחת בוקר טעימה. יש אינטרנט חינם בחדרים, בטיולים האחרונות לא רכשנו חבילת תקשורת לחו"ל. דיברנו עם הילדים בעזרת האינטרנט (סקייפי וואטסאפ), לכן חשוב לנו לשכור חדרים עם אינטרנט חינם. מאד נהנינו מהשהות במקום.
(למעלה חזית המלון, למטה תמונות מארוחת הבוקר)
בערב הראשון אכלנו ארוחת ערב במלון. הזמנו את הארוחה מראש כי ידענו שנגיע מאוחר ולא נרצה להתחיל לחפש מסעדה באזור. הארוחה מורכבת מ-6 מנות מיוחדות, קטנות ואסתטיות, עשויות ממרכיבים מקומיים. אני אהבתי את כולן בן זוגי פחות. כל מנה הוצגה בגאווה רבה ע"י בעל הבית (אשתו היא השפית) עם הסברים על המרכיבים המקומיים הייחודיים. כל ההסברים באיטלקית (אנחנו מבינים מילים ספורות בשפה זו אבל הסתדרנו). המנה הכי מיוחדת היתה פרוסת אגס עליה מוזלפת גבינה מקומית לבנה רכה עם עשבי/זרעי תיבול וליד קישוא חי וגזר חי מגוררים דק ומתובלים בחומץ בלסמי. זה נשמע מוזר אבל המנה היתה יפה להפליא וטעימה מאד (ואני לא מחובבי האגסים). היתה גם פשטידת דלעת זעירה וסוג של נקניק מקומי עם לחם כהה (אולי שיפון) ודבש. כל מיני שילובים מאתגרים ומעניינים שיצרו עבורי ארוחה נפלאה ומהנה.
סיימנו עם הפרטים הטכניים ועכשיו לטיול-
העיר אוסטה Aosta – עיר המחוז יושבת בעמק ומוקפת פסגות גבוהות של רכסי ההרים מצפון ומדרום. עיר עתיקה עם שרידים מתקופת האמפריה הרומאית. העיר קטנה ולכן נוחה להתמצאות ולשוטטות. הגענו לעיר מדרום, לאורך הכביש לפני הכניסה למרכז, יש חנויות גדולות של ביגוד, הנעלה, ספורט וכו' מומלץ לעצור. אנחנו מצאנו נעלים איכותיות במחיר לא יקר.
(הכיכר המרכזית)
מבית המלון לקחנו מפה מפורטת של העיר וכך ניווטנו ישירות לחניה ליד המרכז התיירותי. העיר יפה ונעימה, יש מדרחוב חמוד עם חנויות קטנות ויפות בין ככר קשת אגוסטו Piazza Arco d'Augusto ל- Praetorian gate שם נמצא משרד מידע לתייר (יש בו הרבה ברושורים, אפשר לקנות מפות טיול מפורטות של חלקים שונים של העמק, הצוות במקום אדיב) והלאה לכיכר המרכזית Piazza E. Chanoux.
(למעלה Piazza Arco d'Augusto
למטה חנויות במדרחוב)
(Praetorian gate)
בנוסף, התאטרון הרומי העתיק מאד מרשים, גם המגדלים ששרדו ופזורים בעיר במיוחד מגדל הפעמונים ליד Church of San Lorenzo.
במהלך הטיול בעיר ראינו פסלי עץ מרשימים מפוזרים במקומות שונים במרכז העיר.
לסיכום-מומלץ להגיע לעיר לשיטוט רגוע של מספר שעות, לאכול פוקציה או כריך איכותי, לשבת לגלידה וקפה.
ביום הראשון לטיולנו בעמק היתה ראות מדהימה, השמים היו נקיים מעננים. מכיוון שלא ידענו להעריך את המזל שנפל בחלקנו לא נסענו לכיוון המונט-בלאן. הגענו אליו ביום אחר וראשו היה חבוי בשכבת העננים שכיסתה את שמי העמק. קצת התבאסנו שלא נסענו לשם ביום הראשון. ההר, הגובה שלו, כל כך מרשימים שזה לא נתפס ובטח לא ניתן לתיאור. נכון, קראתי טיפים שאמרו לנצל ימים בהירים להרים הגבוהים אבל לא הפנמתי היטב את המסר. אני חוזרת עליו ומקווה שהוא יעזור, בימים נקיים מעננים מומלץ להגיע להרים הגבוהים. עוד המלצה- בקיץ 2015 אמורה להסתיים בניה של רכבל חדש לפסגה של המונט-בלאן. משהו חדשני ומרשים לפי אתר האינטנט כאן וכאן.
לאן כן טיילנו ביום היפה הזה? נסענו לראות את הסכר והאגם Palce Moulin. רצינו לנסוע למעבר סן-ברנרד הגדול אבל בעל-הבית במלון אמר לנו שהמעבר סגור (בדקנו והוא אכן היה סגור). שאלנו לגבי הסכר ונאמר שאפשרי להגיע אליו, אז נסענו.
הדרך מאד יפה, עמק צר עם הרים מושלגים.
התקדמנו, כבר ראינו את הסכר, ואז לאכזבתנו לא יכולנו להמשיך כי הכביש לא היה מפולס. מלאי אמונה ומוטיבציה השארנו את הרכב בצד הכביש והתחלנו לצעוד, או יותר נכון לשקוע, בשלג. אחרי 2 פיתולים בכביש הבנו שאמנם נראה לנו שאנחנו כבר כמעט שם אבל אז מעבר לסיבוב מתגלה סיבוב נוסף והסכר עדיין רחוק. התיישבנו לצפות בנוף וחזרנו על עקבותינו (מאד חשוב לחזור על העקבות כדי לא לשקוע שוב בשלג). ליד הרכב שלנו התארגנה קבוצה של אנשים עם ציוד סקי להליכה/גלישה לעבר הסכר. כמו שנאמר: "אין מזג אוויר לא טוב (או תנאי דרך לא טובים), יש ביגוד (או ציוד) לא מתאים".
(פסלים בכפר Erroubles שם עצרנו לסיור קצר בדרך)
טירות – בעמק אוסטה שפע של טירות.
אנחנו ביקרנו בשתיים, הראשונה טירת Verres. טירה יפה מהמאה ה-13 שנמצאת על גבעה מעל העיירה בשם זה בפתח עמק Ayas. כביש שעולה מהעיירה מוביל לחניה ממנה בהליכה קצרה מגיעים לטירה. הביקור עולה 3 יורו והוא בד"כ אפשרי רק בסיור מודרך באיטלקית. לא היו הרבה אנשים ואנחנו לא דוברי איטלקית אז נתנו לנו להכנס ללא סיור, לשוטט עצמאית ברחבי הטירה. הטירה יפה ומעניינת ונשקף ממנה נוף מקסים. נהנינו מאד מהביקור בה.
הטירה השניה שביקרנו בה היא בארד Bard.
הטירה מאד תיירותית. הגענו אחה"צ, החניון של הטירה היה מלא. חיכינו מספר דקות, יצאה מכונית ואנחנו נכנסנו. עולים ב-3 מעליות שקופות, כנראה בגלל שבאנו ביום ראשון היו תורים למעליות.
בטירה יש תערוכות מתחלפות עליהן אפשר למצוא מידע באתר הטירה. אנחנו נכנסנו לכמה חדרים בהם היו תערוכות חינמיות. החלק הכי מהנה בביקור היה הירידה הנינוחה למטה. ישנו שביל הליכה מסודר ונוח שיורד מהחלק העליון של הטירה עד למטה. לאורך השביל נקודות תצפית יפות על עמק אוסטה ונהר ה- Dora-Baltea, כמו-כן ישנם הסברים על ההיסטוריה של הטירה.
אנחנו ירדנו בשביל עד לחלק העתיק של העיירה בארד. הגענו לרחוב יפה שהוביל לחניה.
לעמק אוסטה עמקי משנה רבים, בקרנו בחלק קטן מהם. אהבנו את עמק גרסוני Gressoney. הגענו רק עד העיירה Gressoney-Saint-Jean כי ירד שלג וחששנו להתקע עם הרכב (לא שכרנו שרשראות שלג).
העמק מקסים, מהעיירה Pont-Saint-Martin שבתחילת העמק עלינו לעיירה Perloz וזכינו בתצפיות יפות על העמק. הכביש נוסע במקביל לנהר ה-Lys וחוצה אותו מדי פעם. במקומות רבים מצטרפים נחלים שיורדים מההרים. יש גשרים יפים, עיירות חמודות ונוף נפלא של הרים מושלגים.
באחת העיירות נכנסנו למסעדה מקומית שצופה לנהר. המלצרית לא דברה אנגלית וגם לא היה תפריט אז הזמנו את מה שהיא הציעה. למנה ראשונה הגיע מרק סמיך עם כרוב, כרובית, כנראה גבינה ועוד דברים שלא ממש זיהינו (והעדפנו לא לנסות). אני מאד נהנתי לבן-זוגי קצת קשה לאכול דברים לא מזוהים. למנה עיקרית אני קבלתי פסטה ברוטב גבינות ובן-זוגי פלטה של נקניקיות ותפו"א. שתי המנות היו נפלאות. לארוחה התלווה קנקן חרס עם יין הבית. יין פשוט (במובן החיובי של המילה) וטעים. לקינוח הזמנו סלט פירות (ראינו שקיבלו בשולחן ליד) מרענן. זו בהחלט היתה ארוחה מהסוג המפתיע והמהנה, מהסוג של הגילויים המשמחים, הכי מקומי שאפשר.
בדרך כלל לצהרים אנחנו עורכים פיקניק בחיק הטבע ממוצרים מקומיים. הפעם, במשך היום, ראינו פינות חמד עם שולחנות פיקניק לצידי הדרך, אבל ברגע שרצינו לעשות הפסקת אוכל לא נתקלנו בשום פינת חמד אפילו לא ספסל. עדיין, הכריכים עם המצרכים הטריים שאנחנו כל-כך אוהבים היו טעימים ומהנים.
ביום שבו עזבנו את העמק ירד שלג חזק. אספנו כמה מראות יפים של שלג, ועזבנו את עמק אוסטה המקסים. היתה חופשה זוגית, חורפית מהנה ונעימה.
(המלון שלנו בשלג)
להתראות בטיול הבא.
