02.09.2014 – יום מספר 5
״אבא אני צמאה״ - פינטזנו על יקיצה טבעית שגם כך לא רלוונטית עם הגט לג, אבל קיבלנו במקום זה את נויהלה צמאה ומחפשת מים בשעה שש בבוקר.
בשבע כבר כולם היו ערים. לענבל מתחשק להתבטל עוד במיטה אבל אני משתגע בחדר ובא לי כבר לצאת. יצאנו לשוק של רחוב פייק. מאוד צבעוני ויפה. פירות מז׳ורנלים. אבל יקר מאוד. קנינו פירות טעימים, פטל אדום ושחור, אפרסק ״ בגודל של הראש שלך״ ועוד. הלכנו בטיילת של סיאטל... סתיו, מגלה כישרון חדש, צילם את כולנו. משם המשכנו למוזיאון Chihuly Garden and Glass. מוזיאון של אמן זכוכית מוכשר מאוד שקיבל השראה כשהתנדב בקיבוץ בישראל בשנות השישים.
המיצגים מדהימים! קשה לתאר במילים ואפילו בתמונות (צירפתי כמה)
אחרי המוזיאון נסענו ל snoqualmie falls 40 דקות מסיאטל. הנסיעה בניסן שקטה וחלקה. כייף.
המפל עצום ויפה. הכל ירוק מסביב. עשינו טראק קצר למרגלותיו. המים קפואים. השמים מתקדרים. הילדים לא עומדים בפיתוי. רוצים להוריד נעלים וגרביים ולהשתכשך. אחרי 5 דקות נויה מועדת ונופלת לתוך המים. כרוניקה ידועה מראש :-). מגבת ובגדים להחלפה איין. כבר הזכרתי שהשמים מתקדרים עוד נגיע לכך בהמשך. סתיו מועד שני. החברה מורידים בגדים ונכנסים כבר בפרי סטייל למים. הם לא אשמים אבא שלהם המשוגע כבר הכניס אותם למקלחת עם קוביות קרח אז הנחל הקפוא הזה קטן עליהם. בבחינת קשה באימונים קר בקרב.
ממעידה, לטבילה. מטבילה לצלילה. כל אחת כזו מלווה בצרחות הנאה וסבל.
מה עושים עם הרטובים האלה עכשיו?
איכשהו מתקבנים עם בגד חלופי של העליוניות שלהם. בדרך חזרה מהטראק מתחיל הגשם. בהתחלה טפטופים. שמים פעמינו במרץ לאוטו מספיק שהילדים רטובים לנו לא בא להצטרף לחגיגה.
חוזרים לסייאטל כאן הכל יבש. היום נתארגן לקראת קבלת הקרוואן מחר. פעם ראשונה ברכב כזה גדול. יש לי התרגשות מלווה בדריכות. פעם ראשונה שאסע עם רכב שהמראות בו לא ממש רלוונטיות. ב -15 הימים הבאים נהיה כמו צב ונסחב את הבית שלנו איתנו לכל מקום.
הרוקיס הקנדיים...הנה אנו מגיעים
