קראיובה - קצת מכל דבר והרבה חתונות

לקרוע את קראיובה.
רמי שני.
מכונית אחת עם שמונה אנשים בארבעה זוגות, עצרה ליד מסעדה מקומית הנושאת את השם כירכרת הפרחים (קארו קו פלורי) בעיר קראיובה בדרום רומניה. שלושת רבעי שעה לאחר העצירה, הונחו על שולחן הסעודה סלטי חמוצים ביתיים, איקרה על מצע חצילים קלויים, מחית שעועית, פיתות לוהטות ומגוון של מנות העונות לשם 'ארוחה רומנית מסורתית': מרק באריזת לחם, מאמליגה עטורת שמנת, פלפלים קלויים, תפוחי אדמה צלויים ותערובת בשרים שבראש כולה ערימה של קאבבים רומניים עשויים ביד אמן. הקרוי שף או טבח במקראות ישראל, שאת מקורותיהן הס להזכיר שכן בין הבשרים שכן כבוד גם של ההוא הטמא הנחור. הארוחה התגלגלה בנחת עד לבוא עוגות הפאפנג' העסיסיות והמתוקות. שמירת הקלוריות התאפקה כמה ימים. בשלב הזה נזכרו שתיים שהמשקפיים שלהן נותרו במטוס. התפצלות קצרה הובילה ארבעה מאיתנו בחזרה לנמל התעופה הקטן למצוא שדיילות ודיילי האוויר והקרקע של ווייז אייר ושל נמל התעופה, דאגו לשמור עליהם ןהחזירו אותם שלמים. קבלת פנים נאה של קראיובה הרומנית, שנמשכת לתוך קניון 'אושן' עמוס מותגים ובתי קפה נעימים, לצד מוכרים וזבניות מסבירי פנים, כך גם בחדרי מלון פרסטיז' בוטיק הוטל הנוחים וסמטאות, רחובות וכיכרות העיר העתיקה שהמלון צמוד אליהם. זוהי קראיובה היפה, הנקיה והמושכת באלו את הבאים לסייר בה.
חלונות הראווה המעוצבים של רחובות העיר העתיקה, מאופיינים בסגנון לבוש מעניין: סלוני כלות ובגדי חתנים לרוב. כאילו קוראת העיר לאורחיה לבוא ולהתחתן בה. בהמשכם מספר נכבד של מסעדות ובתי קפה, העמוסים בשעות הערב מבלים מכל הגילים, בהם צעירים רבים בעיקר נוכח שורה של מכוני השכלה גבוהה למקצועות רבים, כמו רפואה ומדעי החיים, אמנות, הנדסה ןעוד. ביום ראשון מאכלסים הכיכרות שווקים ואירועים מפתיעים כמו ירידי אמנות, מופעי קרבות אבירים, בימות מוסיקה והרבה מרווחי בחירה לבילוי.
מרכזה של העיר מכיל פארק יער הנחשב לשני בגדלו באירופה. יש בו אגם וגן חיות, שבילי טיול ופינות מרגוע רבות. כבישי הגן ומדרכותיו מזמינים טיול בהם על אופניים, קורקינט חשמלי ושאר אמצעי נסיעה קלים, הניתנים להשכרה בכניסה לפארק. כך בילינו אחר הצהרים נעימים ביותר, בנסיעה מאתגרת קלות ועמוסת נופים ומראות. נהנינו אחרי שעות טיול ארוכות בכיוון נהר הדנובה בגבול בולגריה, שקצת איכזב אך פיצה בנופי גלויות עשירות בתמונות. נסיעה בהם היא איטית ומעט משמימה, תוך מעבר בכפרים שבהם הזמן קפא וכרכרות רתומות לסוסים מעכבים עוד יותר את הנסיעה. סבלנות היא מילת מפתח בכבישי הארץ וזו היתה בשפע.
נוף הכפרים שב להיות עירוני ומוכרת בגדים עליזה אחת, סייעה בהשגה של מקומות למסעדה שבה ערב ערב יש מסיבות מסורתיות עם תזמורת קטנה וזמרות ורקדנים וקהל מלווה, כך אפשר היה לחזות בטקס ברכת פיות לפעוטה שאך נולדה והדמויות החרידו אותה והוציאו ממנה בכי תמרורים צרחני ומבהיל, בציוני כמה חוגגי יומולדת ולשמוע שיר ברכת יום הולדת אחד, שעבר ביניהם כמו שורת חרוזי פנינים אחידות. למשתה אפשר היה להזמין גם כן סעודה מסורתית והקבוצה חגגה על כרוב ממולא הקרוי סרמאלוצה ובירה מקומית שליוותה תבשילי יד עשויים היטב. כטוב הלב הצטרפנו אף אנו לרוקדים, הצועדים בפסיעים המוכרים מחוגי מחולות העם.
 טרם שיבה ארצה, בילינו עוד כמה שעות בסריקת בתי המסחר הנאים של העיר, בהם מעדניות נאות וזולות וחנויות אופנה ומזכרות. בשחר היום הרביעי השבנו את הרכב למקומו בשדה התעופה ובתחושת מיצוי עלינו לטיסה חזרה. מצאנו שהחברותא מילאה תפקיד חשוב ביותר בנסיעה וכך היא ההמלצה לאחרים: עיר שכדאי לבוא אל בתיה ורחובותיה העתיקים והנאים בקבוצה. יש בכך מקור חשוב ביותר להנאה והצלחת הטיול בעיר וסביבתה.