מידע כללי על קניות בבייג'ין ”חובה לקרוא לפני שהולכים לשוק המשי או הפנינים“

שני השווקים האלה בביג'ין מאוד דומים. כל המוכרים אגרסיביים מאוד, שולטים באנגלית בצורה מושלמת ורובם הגדול שולט באוצר מילים בעברית. המוכרים האלה יודעים מצוין לעשות כסף מתיירים. כל השיטה עובדת על כך שהם מקווים שהתייר לא יתמחר נכון את המוצר. המוכרים מתחילים ממחיר ראשוני מאוד גבוה והמיקוח ארוך ומתיש. נכון להיום למוכרים אסור לצאת מהחנות ולרדוף אחרייך, לכן ברגע שתתקדמו לכיוון היציאה המחיר ירד פלאים, מהרגע שאתם לא בחנות שלהם אסור להם לצאת החוצה לכיוונכם ואז הם מתחילים לתת את המחירים הנמוכים באמת.

לא ללכת בסופ”ש, השווקים עמוסים והם לא נותנים מחירים טובים, המוכרים בסופ”ש מעדיפים להתעסק עם התיירים שמשלמים יותר ולא לבזבז את הזמן על מי שמתמקח באגרסיביות. באמצע השבוע הם ממש נלחמים על כל לקוח ומוכרים במחירים מאוד משתלמים.

לדוגמא: הם מבקשים על חולצת טי שירט פשוטה מזוייפת של פולו 900 יואן. התייר נבהל מהמחיר הגבוה, הם מסבירים שזו איכות גבוהה ומראים כמה הבד איכותי. התייר הממוצע חושב שהחולצה שווה 100 יואן (60 שקל) ובסוף הם מתפשרים על 150 יואן. התייר בטוח שקיבל מחיר מצוין, הרי המוכרת הורידה 750 יואן בהנחה, ויצא מרוצה. המוכרת משחקת אותה כאילו היא עצבנית ואומרת דברים בסינית בעצבים. הכל משחק מושלם. קניתי את אותה חולצה בדיוק באותו זמן בדיוק לידו ב-25 יואן. תזכרו שאתם בסין והמחירים צריכים להיות בהתאם.

חשוב לפני שקונים פשוט לבדוק מחירים במספר דוכנים, כאשר המוכר מבין שאתם מתרחקים ממנו ולא תקנו הוא צועק “לאסט פרייס”- מהמחיר הזה תורידו עוד 10-20 אחוז וכך תגזרו פחות או יותר כמה משתלם לקנות.