תחבורה ציבורית ומוניות בדוברובניק ”האי מלייט - שימו לב לזמני המעבורת!“

מעבורת - הטיול לאי תלוי בלו``ז המעבורות! הפלגה מדוברובניק וחזרה-שעתיים לכל כיוון (סה"כ 4 שעות). המעבורת האחרונה יוצאת לאי בסביבות 11 בבוקר, שוהה שם שעתיים בלבד, ומפליגה חזרה בסביבות שעה 15. (נכון לקיץ 2005, יש לבדוק אם השתנה). הנהיגה מהמעגן לשמורה הכל-כך מומלצת בספרים (בקצהו הרחוק של האי) אורכת מעל שעה לכל כיוון, בכבישים הרריים. וזה עוד לפני הטיול בשמורה. כלומר בעיה להפליג, לטייל בשמורה ולחזור באותו יום! לכן יש לתכנן לינה באי (על המשמעויות מבחינת היצע מוגבל ולו``ז).

לתלויים בתחבורה ציבורית - ראיתי אוטובוס מקומי מהמעבורת לכפר ההררי, והוא פועל לפי זמני המעבורת. ברכישת כרטיסי הפלגה - לנו מכרו רק כיוון אחד משום -מה. האם אין הלוך-חזור? (בתמימותינו חשבנו שמי שנוסע גם חוזר), ואחרי שנאלצנו לשלם שוב לחזרה - יצא הוצאה משפחתית להפלגה של 700 ש``ח (כולל הרכב).

האוכל הנמכר במעבורת עלוב, לא ניתן לנצל זמן ההפלגה לצורך אכילה מסודרת.  בסה``כ -לא אומר שלא כדאי-רק תדעו מה לפניכם. יש מלון/מסעדה/בית קפה ציוריים ממש על גדת המים בנסיעה קצרה מהמעגן, או במרומי כפר הררי בפיסגת האי, שם קשישות מוכרות מעשה ידיהן. הנוף יפה ומרשים, הכל שלו. צמחית חורש ים- תיכוני מכל עבר. בצידי הכביש הראשי- כבישים צדדיים תלולים אל החוף. כאילו סוף העולם.