הכפר טורטוק ”טורטוק - הכפר הכי נחמד בעמק נוברה“

הכפר טורטוק מורכב משלוש שכונות - טורטוק תחתית המכילה את משרדי הממשל המקומי, המשטרה, בית החולים, בית הספר, ושתי השכונות העליונות, המערבית והמזרחית - שכונות מגורים. בשכונה המערבית, ניתן לבקר במוזיאון ובמסגד העתיק (בן 2,000 שנה לפי פרים מהגסטהאוס) . קצת מורכב למצוא את המוזיאון בסמטאות הכפר המפותלות, אם תגיעו עד טורטוק כבר יסבירו לכם. ה״מוזיאון״ (הכניסה חופשית) היה ארמון הקיץ של משפחת חאן ששלטה כאן באלפיים השנים שלפני היות הודו. הוא נבנה ע״י אחד מהחאנים במאה ה-18. המדריך, מוחמד חאן, הוא נצר לשושלת! הוא מראה לנו את שמו, ואת שם בנו, בשושלת הרשומה על אחד הקירות. יש כאן מזכרות מתקופת מלכי חאן, שושלת יוחסין וכל מיני כלי נשק מוזרים. אין סימון שזה מוזיאון, אבל תחריט העץ העצום בצורת נשר וקרני היעל התלויות מעל הדלת, מסגירים אותו.

המסגד הוא בניין עתיק (2000 שנה כאמור) עם צריח מואזין מעץ.

טורטוק עילית מזרח הוא אזור חקלאי, מגדלים כאן בעיקר חיטה, אבל גם ירקות, עשבים, גפנים, תפוחים והמון המון עצי משמש. אנחנו עולים בין מפלוני מים קפואים, שדות חיטה בקציר ועוד עצי משמש. בדרך אנחנו קוטפים קצת משמשים טעימים. איברהים מהגסטהאוס אמר שמותר. הם קטנים, אבל מתוקים, מתוקים. מלבד מיץ וריבה, עיקר התוצרת של טורטוק היא משמשים מיובשים. אחרי שעה הליכה, טיפוס לא קל, וכמה עשרות מדרגות, אנחנו מגיעים למקדש הבודהיסטי שנמצא מעל הכפר. מקדש קטן (אחרי הכל זה כפר מוסלמי) , נעול, אבל למי אכפת? הנוף מכאן מרהיב! אם כבר הגעתם לטורטוק, אל תוותרו על המקדש. על הדלת תלוי פתק באנגלית עם חוקי המקום:

• יש לשמור על הניקיון
• אין להשתין ברדיוס 30 מטר מהמקדש
• יש לחלוץ נעליים בכניסה למקדש
• יש לשמור על השקט כשאנשים מתפללים במקדש