למה אזרבידגאן? יעד קצת שונה. מדינה מוסלמית עם קשרים מצויינים עם ישראל. כדי להוזיל את הטיסה באוגוסט טסנו דרך אבו דאבי וזה היה סיוט בלהות גם בהלוך וגם בחזור. אבל לא על זה הפוסט... הזמנתי דירת פאר משגעת במדרחוב ניזמי המקסים. חיכינו שעה וחצי לבעלים עד שיצאה מלצרית מבית קפה ואמרה לנו שאין דירה ואין כלום , מתברר ש Muslem Brother מפרסמים דירות יוקרה שלא קיימות. קיבלנו דירה ישנה מרוהטת בסגנון קומוניסטי , אבל הבנים שלי זורמים אז החלקנו את זה , גם לא היו לי יותר מדי ברירות כי כל הדירות במדרחוב שמפורסמות בבוקינג הן כאילו שלהם.
הלכנו לקריוקי ממול לדירה, שעתיים הילדים שרו בקולי קולות ואני נרדמתי על הספה. כל ערב הבנים מצאו משהו נחמד לעשות במדרחוב, המחירים כל כך זולים ואפשר להתפרע.
בלילה מאוחר התקשרה המדריכה שקבעתי איתה חודש מראש להגיד שבעלה חולה ולא מרשה לה לצאת. הבטיחה שהיא תשלח מדריך דובר אנגלית. גחא החמוד והמסור הגיע בבוקר, דובר אזרית ורוסית ואפילו לא מילה אחת באנגלית. תקשרנו כל השבוע דרך גוגל תרגום, באיזה שלב התייאשתי והילדים צחקו שהוא מדבר באזרית ואני עונה לו בעברית. הוא ממש התלהב שיש לי ששה ילדים והיה סבלני ונהנה ושיתף פעולה עם כל השטויות שלהם.
על אזרבידגאן אפשר להגיד לדעתי שלרוב הדרכים יותר יפות מהיעד עצמו. נוסעים כמה שעות בנוף מדברי שמתחלף פתאום ליערות בסגנון אירופאי. ואפילו אתר סקי עם רכבל לא נגמר שבקיץ יפה בפני עצמו.
יש להם חוק שחשוב מאד לנו כישראלים לדעת. אסור להכנס לנחלים, אגמים ומפלים. הילדים שלי השתגעו מזה. אף אדם לא נכנס. זה די היה מתסכל אבל חופי הים המשגעים פיצו על זה.
היינו בכפר היהודים המרתק. ובמקום לנסוע כמו כולם לנביעות הגעשיות גחא החליט לחסוך לנו את דמי הכניסה ואחרי חיפושים ממושכים מצא לנו נביעות געשיות בהרים מחוץ לשמורה וזה היה מקסים. הילדים עשו נסיונות בכימיה מה קורה כששה בנים משתינים לתוך לוע של התפרצות געשית קטנה. התמרחנו בבוץ נהננו ממש. היינו בכמה אגמים מקסימים, מסביב לאגמים יש מתקנים לילדים, מתאימים לילדים עד גיל שש בערך, מזכירים את הלונה פארק בישראל בשנות השמונים. פגשנו משפחה שונה מהנוף האנושי שם. האבא עובד בשרות הבטחון ושמענו סקירה מרתקת עם יחסי אזרבידגאן ארמניה , גאורגיה וישראל.
נכנסנו לים בחוף רחוק שעתיים מבאקו. כמו בשנות השבעים בישראל. רק גברים נכנסים. יש חושות חצי שבורות. אבל אותי כפיצוי פנקו בתה מתוק ורותח בחום של כמעט ארבעים.
באקו יפה כמו בסיפורי אלף לילה ולילה. העיר העתיקה מהממת, הטיילת על חוף הים, יש מוזיאונים מדהימים. רק בעיר אפשר להיות כמה ימים ולהנות.
האוכל זול מאד. אין מסעדות כשרות אז הבאתי את כל הבשרים מהבית. אבל ממש כיף לקנות בצד הדרך פירות ירקות אבטיחים מלונים פירות יער ולשם על הכל פחות מעשרים שקלים. הילדים אהבו את הפיתות הדקיקות הענקיות. עשר פיתות בשקל. מעולה לחבורת בנים רעבים.
בדרך חזרה הטיסה לאבו דאבי נדחתה בשתיים עשרה שעות והטיסה מאבו דאבי לישראל בוטלה. לקח לנו יותר מעשרים וארבע שעות להגיע חזרה, אבל שרדנו וגם נהנינו מכל רגע, בטוח שזה יעד שעוד אחזור אליו כי התאהבתי בבאקו ולא סיימתי לראות את כל היופי שהמדינה הזו מציעה.
