התחלנו את טיולנו ללא שום מידע על סרדיניה, לאחר שבמשך 6 שנים חרשנו את ארה”ב שתי וערב החלטנו להתחיל את מסעותינו ביבשת אירופה. לפני כשנה פתחה חברת ארקיע קו תעופה ישיר לאי סרדיניה, אי שעד כה מי שרצה לבקר בו, היה חייב קודם לטוס לרומא ומשם לקחת מעבורת לסרדיניה, מכיוון שכך הישראלים הרבים טרם גילו את האי ואת מה שיש לו להציע. כמשפחה דתית איננו נוהגים להנות מהקולינריה המקומית אך הריחות שחשנו באוויר היו ממכרים, דגים מטוגנים ופסטה ברטבים שונים מלאו את אפינו כל אימת שהגענו אל כיכר העיר המרכזית. האיטלקיים ידועים בקפה המצוין שלהם וזכינו לשתות ממנו רבות בטיולנו.
התחלנו את טיולנו בנחיתה בעיר אולביה. שדה תעופה קטן ואינטימי שממנו שכרנו את הרכב שאיתו טילנו באי. נכנסנו לחברת ההשכרה INTER CAR ונוכחנו לדעת שלא כל האיטלקים נחמדים… הזמנו מהארץ רכב מדגם קטן לזוג והם טענו שהגענו באיחור של שעה ולא נשארו להם רכבים באותה דרגה, עפ”י שהחניה הייתה מפוצצת ברכבים מדגם FIAT 500 הם התעקשו שכל הרכבים מוזמנים או יוזמנו בעתיד הקרוב ולכן מחובתנו לשדרג לרכב FIAT PANDA בתוספת של 29 יורו. גם על הביטוח הם התעקשו לא לוותר עד שהתווכחנו איתם והורידו לנו את מחיר הביטוח.
עם רדת הערב המשכנו לעבר העיר אולביה עיר נחמדה ומרכזית בצד הצפון מזרחי של האי. שכרנו חדר במלון בעיר ומשם יצאנו לטיולים ביומיים הקרובים.
ביום השני לטיולנו יצאנו לכיוון פורטו צ'רבו- זהו מפרץ יפיפה במרחק של כ-30 דק' נסיעה מאולביה בו חווינו לראשונה את העושר הרב שנמצא באי סרדיניה, באיזור קוסטה סמרלדה,חוף הברקת ישנם עשרות יאכטות, מכוניות פאר,חנויות מותגים מאוד יקרות ומסעדות עם תפריטים במחירים מופקעים. באיזור יש טיילת מדהימה עם נוף לים בצבע טורקיז שעוד נספר עליו בהמשך...
הדרמנו עד לעיר הנמל ועיר הבירה של האי סרדיניה קליארי ושם שהינו שלושה ימים בעיירה סמוכה לעיר הגדולה. העיר שופעת חופים, ונופים היסטוריים מבצרים עתיקים כבכול עיר נמל מרכזית יחד עם רחובות צרים ופינות חמדה לרוב. מומלץ מאוד לסייר גם בדרום העיר על מנת לראות בתוך בריכות המלח את ציפורי הפלמינגו הוורודות.
ליד העיר קליארי יש אוטלט קטן בעיר ססטו (La Corte del Sole) במחירים טובים למגוון מותגים מובילים.
חצי שעה דרומית לקליארי יש חופים בצבעים שאני טרם ראיתי בעיירה קיה (Chia) וגם שם ניתן לראות את הפלמינגו במלוא הדרו.
