בחודש אוקטובר 22 ,בסוף עונת התיירות הארופאית,יצאנו לטיול קצר של 5 ימים באי קורפו היווני.
מי שאוהב חופשות בטן- גב- שמש,ימצא באי עשרות חופים נהדרים.מזג האויר נעים משעה 9 בבוקר עד השקיעה,בבוקר מוקדם ובערב קצת קריר,הרגישים ילבשו סוודר.
הזמנו טיסה קבוצתית דרך אתר גוליבר בחב ישראייר.הטיסה היתה קצרה ונעימה ובוצעה למעשה בחב שכר צכית,לוקחת כ 2.15 שעות.הגענו למלון עם רכב שכור בשעות אחה"צ.
החדר שהזמנו היה במלון ריי פרמה,הנמצא על החוף כ15 קמ דרומית לבירה קירקירה.
מלון משופץ ונוח,עם חוף פרטי ובריכת שחייה.
(הערה:המטוסים הנוחתים בקירקירה הסמוכה עוברים נמוך ליד המלון ועושים רעש נוראי.
זוהי בעייה של כל המלונות במפרץ דרומית לקירקירה.
לכן מומלץ דווקא לשכור במלון חדר בכוון מערב,כך שהרעש שם סביר יותר.עם זאת הנוף למפרץ והזריחה בבוקר יפים כמובן לכוון מזרח,אז תחליטו מה מתאים לכם.)
מהמלון יצאנו לכמה טיולי כוכב באי.בבוקר הראשון נסענו לארמון אכיליון,הנמצא בפסגה של הר,כמה ק"מ דרומית למלון.
לאכזבתנו,הארמון נמצא בשיפוצים והגן שלו היה פתוח עד תאריך 1.10.אנחנו פיספסנו אותו בכמה ימים,לכן שווה לבדוק לפני הנסיעה אם הגן או הארמון פתוחים למבקרים.
הארמון נבנה עבור המלכה האוסטרית אליזבת(סיסי הידועה) לפני כ100 שנה.מי שאוהב ארכיטקטורה וגינות אירופיות יוכל להנות שם.
אין לארמון קשר ממשי ליוונים.
מה שמצאנו מעניין בכפר הצמוד לארמון,היו בתי מלאכה קטנים של נגרים וקדרים,העובדים במקום עשרות שנים והאומנות עוברת במשפחה מאב לבן.
נסענו משם מערבה וצפונה לעיר קירקירה.הכבישים צרים ומפותלים,עוברים בינות לכפרים קטנים,מטעי זיתים וכרמים.
מומלץ לכן לשכור רכב קטן ואוטומטי,שקל לנהוג בו בתנאי הדרך.
בקריקירה נסענו לארמון בו נולד הנסיך הבריטי פיליפ.הארמון מוקף גן יפה והפך למוזיאון לתולדות העיר,שעברה שליטים רבים מוונציאניים לבריטים ועוד.
משם המשכנו לשכונת קאנוני הסמוכה,הנמצאת על גבעה שצופה למפרץ ולשדה התעופה.
ירדנו במדרגות לכנסיה שעל חוף המפרץ וישבנו במרפסת התצפית נהנים מהנוף המקסים ומראה המטוסים הנוחתים ממש מתחתינו.
השלמנו את היום בארוחת צהריים של דגים ותפריט מקומי בסמטאות העיר העתיקה.
נחזור בהמשך לטיול בעיר עצמה,ששמרנו ליום האחרון,לפני ההמראה ארצה.
למחרת הקדשנו יום שלם לאזור הצפוני של האי.זהו אזור הררי עם חופים יפיפיים,תצפיות נוף מרהיבות ומפרצים ונמלים קטנים.
עלינו על ראש ההר פנתוקרטור,הגבוה באי,ומשם יש תצפית נהדרת של האי,עד אלבניה הסמוכה.
אכלנו בעיירה היפה קסיופי,במסעדה במפרצון על שפת מזח סירות.
כדאי להקדיש לצפון האי לפחות יום שלם,רבים ישנים במלונות באזור וממשיכים יום טיול נוסף באזור.מרחקי הנסיעה באי אינם ארוכים,כשעה-שעתיים למרכז האי לכל כוון,כך שאפשר לעשות טיולי כוכב לא ארוכים לרוב אזורי האי.
היום השלישי הקדשנו לחופים במערב האי,בעיקר לאזור העיירה פלאיקוסטריצה.
האטרקצייה בחוף זה הינם מערות ים טבעיות ויפייפיות,הנמצאות בתוך מפרצים סלעיים.המים צבועים שם בצבעי טורקיז וכחול מרהיבים ביופיים.
אנחנו לקחנו שייט סירות מודרך של כשעה,בינות למפרצים ולמערות.חוויה מרתקת,לא להחמיץ.
חברים שלנו התמקמו במלון על חוף המפרץ וערכו טיולי שחייה עם שנורקלים בין המערות.
באזור ניתן למצוא חופים לשחייה ובטן גב,תצפיות מרהיבות מראשי הרים,יקבים,כפרים ועוד.
אנחנו עלינו על פסגת תצפית ע"ש קייזר וויליאם על נוף מרהיב.
שמרנו את העיר קירקירה ליום האחרון.ואכן היגענו למחרת בבוקר לעיר,טיפסנו למבצר הגבוה המשקיף על הנמל והמפרץ וטיילנו בסימטאות העיר העתיקה.
להפתעתנו הגענו בשיטוט למבנה בית הכנסת היהודי בעיר העתיקה.התקופה הינה תקופת חגי תשרי ולכן תפילות החג נערכו בו בנוכחות מעט מהקהילה היהודית ורובם תיירים מזדמנים.
הסיפור של בית הכנסת מאוד יחודי ושמענו אותו מבן משפחת מצא,החי בארץ וביואנינה ומגיע לקורפו רק לתקופת החגים כדי לנהל שם את התפילות.
הקהילה היהודית שחייה בעבר בעיר הינה רומניוטית, מתקופת חורבן בית שני במאה הראשונה לספירה...(קהילה דומה חייה גם בעבר בעיר יואנינה ביוון).
בתקופת מלה"ע השנייה,בעת הכיבוש הנאצי,הקהילה נטשה רובה את העיר והנותרים נשלחו להשמדה.המבנה נשמר ע"י העירייה וכמה משורדי השואה חזרו לעיר ולבית הכנסת.
התמזל מזלנו והגענו בתקופת החגים,כך שהמבנה היה פתוח ומתפקד.כנראה בתקופות אחרות בשנה,תוכלו לראות רק את המבנה מבחוץ.לא תמצאו שם הרבה סממנים יהודיים,מחשש לפגיעה מזרים.
אם תגיעו בתקופת חגי תשרי ופסח,גם אם אתם חילונים כמונו,שווה בהחלט לבקר במבנה היחודי הזה ולהתרשם מההסטוריה שלו.
חזרה לעיר קירקירה.
מי שמתעניין,יש בעיר מוזיאונים וגלריות אומנות,אולם לדעתי הקסם שלה במפגש בין התרבויות האירופאיות של האיטלקים והבריטים ובין המזרח התיכון היווני.
רואים זאת בבנייה של המבנים והסמטאות בעיר העתיקה,בנמל העתיק ומבני המבצרים.
הסחורות בחנויות רובם מקומיות:יינות,שמן זית,כלי עץ וקדרות וכד'.
האוכל הינו טיפוסי ליוון,בעיקר דגים ופירות ים,סלט יווני ומיני מאפים מקומיים.
היחוד של האי יחסית ליוון היבשתית,הינו בנופים המגוונים של חופים,מפרצים והרים בטווחים של כמה עשרות ק"מ מהמרכז.
תהנו.
