בלילה לפני שעזבנו את NY הוצאנו את הרכב השכור שליווה אותנו בהמשך הטיול. החניה של המלון בו שהינו נמצאת ברחוב סמוך למלון, ושילמנו נדמה לי כ-30 דולר ללילה חניה, השיקול היה שנצא מוקדם בבוקר לכיוון מפלי הניאגרה, המסלול המקורי היה לנסוע לאלף האיים אבל העונה התחילה כשבועיים מאורח יותר והאתרים היו סגורים לכן שינינו מעט את המסלול ונסענו ישירות למפלים, מרחק נסיעה של כ-7-8 שעות. בניגוד לאיך שזה נשמע, הנסיעה היתה קלה. בדרך לאחר שיצאנו מניו יורק, נתקלנו ברשת וולמארט האגדית. אם היה אפשר הייתי חוזרת איתה במטוס… מה אין שם והכל במחירים זולים ואיכות טובה של המוצרים. הכ-ל: מזון, ביגוד, תכשיטים נחמדים ושעונים, ועוד ועוד, פשוט הכ-ל. בהמשך הטיול עצרנו בחנויות של הרשת בכל הזדמנות, כדי לקנות לחם טרי וירקות, או אוכל מוכן, ביגוד לפי הצורך, מזכרות ועוד.
כאמור הדרך למפלים אמנם ארכה זמן רב אבל לא היה קשה לגמוא את המרחקים. הכבישים נוחים, הרכב היה נהדר, (רנו סיניק), נסענו למפלים בצד הקנדי. היה עיכוב קל ולא נעים בכניסה לקנדה, כשבמעבר הגבול, נשאלנו מה מה מטרת הביקור ואמרנו “טיול משפחתי” והם הבינו שיש לנו משפחה בקנדה…. ביקשו מאיתנו לרדת למשרדים ושם עברנו תישאול קצר ונתנו לנו להיכנס. היה לא נעים בכלל… בשעות אחה”צ הגענו למלון Marriot gateway on the falls הסמוך למפלים. (יש שני מלונות של רשת מריוט). הזמנו בארץ שני חדרים צמודים אך כמו שקרה בשאר המלונות, גם פה משום מה הם לא הבינו שמשפחה רוצה להיות בחדרים סמוכים ופיצלו אותנו בקומות. סרבנו “להתפנות” ולאחר שכנועים ופרצופים אומללים קיבלנו את החדר המשפחתי – סויטה בקומה 30 (!) עם נוף של המפלים שנשקף מחלון החדר. הסויטה היתה מפנקת ביותר, מעוצבת בטוב טעם. הטמפרטורה אז (אמצע אפריל) כ-0 מעלות. בלילה המפלים נצבעים בצבעים עם פנסים צבעוניים, ממש יפה. בערב לא יצאנו כי היה קפוא בחוץ. למחרת בבוקר הזמנו ארוחת בוקר (היה כלול בהזמנה), מהמסעדה צופים על המפלים. ארוחה טעימה ומשביעה. אח”כ התלבשנו בהתאם ובילינו מספר שעות בקירבת המפלים באטרקציות השונות: הטייללת, הרכבל, המערה מתחת למפלים, שייט סמוך למפלים – חוויה עוצמתית וכיפית, זכורה מאד לילדים עד היום , ועוד. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה משפחתית טובה מאד סמוכה למלון – ZAPPIS. פסטות, פיצות, שניצל...ארוחה מאד משביעה, קצת פיקנטי אבל כולם אהבו. בבוקר ארוחת בוקר ונסענו הלאה ליעד הבא. אציין שהיום, מכל המקומות שהיינו (כולל הפארקים באורלנדו), זה האתר שזכור הכי לטובה על ידי הצאצאים.
היעד הבא – אגמי האצבעות: הזמנו מהארץ חדר בעיירה ג'נבה. תכננו לבקר בווטקינס גלן ומשם להמשיך למלון. למרבה האכזבה האתר היה סגור בגלל עונת החורף ולכן המשכנו למלון. טיילנו מעט באזור, בפארק בפאתי העיירה. תמונות שקיעה על האגם הן המזכרת העיקרית מהמקום.
למחרת המשכנו בדרכנו לוושינגטון הבירה. וזה בפרק בא.
