בתום תרועת הפסטיבלים ומצעדי הניצחון, נחזור ונחפור בתולדות טירות ימי הביניים. הפוסט הקודם הסתיים עם היעלמותן של טירות מדגם מוט וביילי והופעתן של טירות, או נכון יותר מבצרים מדגם חדש.
טירות קונצנטריות בעלות חומות היקפיות:
במהלך המאות ה - 12 וה - 13 החלו להופיע טירות קונצנטריות (Concentric Castles) בעלות חצר מרכזית אחת מוקפת בשתי חומות היקפיות שהחיצונית מביניהן הייתה נמוכה יותר מהחומה הפנימית. מערך זה אפשר למגנים להגן על החומה החיצונית בעומדם על החומה הפנימית מבלי לחשוף את עצמם ואפשר להם לפגוע בקלות רבה בתוקפים ברגע שהם פורצים את החומה החיצונית.
התווך בין שתי החומות נודע בשם "חור המוות" ותוקפים שנתקעו בו היו חשופים לחלוטין לאש המגנים. בנוסף לחומות ההיקפיות, טירות אלה היו מצוידות באמצעים שונים של הגנה כמו חרכי ירי ומגדלי שמירה לאורך החומות. חוקרים מאמינים שהמקור של טירות אלה היה שונה מטירות ה"מוט וביילי" וכי הפעם ההשראה הייתה ה"כסטרא" Castrum, הבסיסים הצבאיים המבוצרים של הלגיונות הרומיים. דרך אגב, המילה באנגלית Castle מקורה במילה הלטינית Castellum, גרסא קטנה יותר ל- .Castrum בעברית הטירות הקונצנטריות נקראות מבצרים, באנגלית Fort והן שימשו בעיקר כבסיסים לכוחות לוחמים ולא למגורים של אצילים ומלכים.
התפתחות מלאכת סתת האבן (STONE MASON) באירופה ותחילת תקופת הבנייה של הקתדראלות גדולות יצרו מקצוע חדש של בעלי מלאכה שהתמחו בבנייה באבן טבעית. את הכישורים הללו רתמו גם לבניית מבצרים.
אם בדגמים הקודמים, המגדל, ה - KEEP היה האלמנט המרכזי של הטירה, הרי בטירות החדשות הדגש היה על החומות עם מגדלי שמירה לאורכן. החוקרים מאמינים שטירות קונצנטריות הופיעו לראשונה במזרח התיכון בתקופת מסעי הצלב, כתגובה לטכנולוגיות המצור החדישות שהתפתחו באזור. תכנון זה של טירות עשה דרכו לאירופה החל המאה ה 13 והובא לשם על ידי צלבנים שחזרו מהמזרח התיכון.
טירות קונצנטריות מפורסמות:
הטירה המוקדמת ביותר שנבנתה לפי התכנון החדש של מבצר קונצנטרי היא מבצר "כוכב הירדן" (Belvoir Fortress) הנמצא במזרחה של ישראל, 20 קמ' דרומית לצומת צמח של ימינו. אדמות המבצר היו שייכות לאציל צרפתי בשם וולוס (Velos) שחי בטבריה. בשנת 1168 רכש המסדר ההוספיטלרי את המקום והחל לבנות את המבצר על מנת להגן על איזור עמק הירדן. בשנת 1180 עמד המבצר בהצלחה במצור שהוטל עליו על ידי כוחות מוסלמים. לאחר מפלת הצלבנים לצבאו של צלאח א-דין בקרב קרני חיטין (שנת 1187) עמדו מגיני מבצר כוכב הירדן בפני מצור שנמשך כשנה וחצי אך נכנעו בתחילת שנת 1189. מאז המבצר ננטש ונהרס. למרות שכיום נשארו רק שרידים של המבצר המהווים את הגן הלאומי כוכב הירדן, הרי שמבט מהאוויר על המבצר מציג תמונה של "טירה בתוך טירה" – מבנה מושלם של מבצר קונצנטרי.
דוגמא מושלמת נוספת למבצר קונצנטרי במזרח התיכון הוא מבצר קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) במערב סוריה של ימינו. גם מבצר זה, כמו מבצר "כוכב הירדן" נבנה על ידי המסדר ההוספיטלרי המהלך המאה ה – 12.
קראק דה שבלייה הוא מבצר מסיבי ומוגן היטב. החומה הפנימית בעובי של יותר מ – 3 מטרים. לאורכה בנויים שבעה מגדלים כל אחד בהיקף של 10 מטרים. המבצר יכול היה לאכלס עד 2000 לוחמים ונבנו בו אורוות שאיכלסו עד 1000 סוסים. במקרה של מצור, ההספקה במחסנים הארוכים שהגיעו לאורך של 120 מטרים הייתה יכולה להספיק לחמש שנים. אין ספק, שהפלת מבצר מאיים כל כך הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. האגדה מספרת שבמהלך מצור על המבצר בשנת 1188 תפס צלאח א-דין את מפקד המבצר והורה לו לפקוד על המגנים לפתוח את השערים. המפקד אכן עשה זאת בערבית אבל מיד אחר כך שאג פקודה הצרפתית להגן על המבצר עד אחרון הלוחמים. המבצר עמד בפני כוחותיו של צאלח א-דין אך נפל לבסוף לידי הממלוכים בשנת 1271. הסיפור הוא שהממלוכים שלחו מכתב מזויף לכאורה מהמפקד העליון ה GRAND MASTER של המסדר ההוספיטלרי שישב בטריפולי בו הוא מורה ללוחמים למסור את המבצר לכוחות הממלוכים ללא קרב. וכך היה.
המבצרים הקונצנטרים היו גדולים ויקרים מאוד לבנייה ותחזוקה ולכן רק מסדרי לוחמים עשירים או מלכים יכלו לבנות אותם. אחת הדוגמאות למבצרים כאלה באירופה הוא מבצר גאילרד (Chateau Gaillard) על גדת נהר הסיין בנורמנדי שנבנתה על ידי המלך האנגלי ריצ'ארד לב הארי שהיה גם דוכס נורמנדי בשנת 1196 ומבצרים בוויילס שנבנו על ידי המלך האנגלי אדוארד ה – 1 במהלך המאה ה – 13.
פרט טריוויה: איך בכל זאת אפשר היה לכבוש מבצרים מוגנים כל כך?
הסיפור של מבצר גאילרד בצרפת ממחיש כמה זה היה פשוט לכאורה:
מבצר גאילרד נבנה ביוזמתו של המלך האנגלי ודוכס נורמנדי ריצ'ארד לב הארי. המבצר, שבנייתו החלה בשנת 1196, נבנה על צוק סלע המתנשא מעל עיקול בנהר הסיין, כ – 100 קמ' צפון מערב לפריז. מטרת המבצר הייתה להגן על הדוכסות של ריצ'ארד לב הארי – נורמנדי מפני פלישה וכיבוש של צבא המלך הצרפתי פיליפ ה – II. ריצ'ארד מת בשנת 1199 ואת תאריו ונחלותיו ירש אחיו הצעיר, המלך ג'ון הידוע גם בסיפורי האגדות כ "ג'ון ללא ארץ".
המלך פיליפ זיהה הזדמנות להשתלט על שטחי נורמנדי ושלח כוחות צבא על מנת לצור על מבצר גאילרד במטרה לכבוש אותו. המצור נמשך כשנה ונראה שהכוחות המגנים על המבצר מחזיקים מעמד למרות מחסור באספקה. בתחילת שנת 1204 החליטו הכוחות הצרפתים להסתער על המבצר והצליחו לפרוץ את החומה החיצונית. כשהם מתכנסים בחצר החיצונית ולאחר כמה ימים של חקירת המבנה המאיים של המבצר וחיפוש נקודת תורפה, עלה החייל פיטר בעל האף הרגיש והעיניים החודרות על נקודה כזו: פיטר סבב את קירות המבצר ומצא מבנה חלונות בלתי שגרתי בחלק העליון שהצביע על המצאות קפלת תפילה פרטית וחדרי מגורים מפוארים יותר. עובדה זו הצביעה גם על המצאות חדר שירותים בחדרים אלה. בחינת הקירות הביאה את פיטר למצוא את היה זה פיר הניקוז של האסלה. בלילה, כשלא הייתה סכנה של פינוי שפכים, טיפסו פיטר ועוד כמה חיילים קטני גוף במעלה פיר הניקוז, נכנסו למבצר ופתחו את שעריו לכוחות הצרפתים, שהכניעו את מגיני המבצר בפעולה מהירה.
במהלך המאות הבאות, עם הופעת חומר הנפץ ועוצמת התותחים הארטילריים, טירות ימי הביניים כבר לא יכלו להגן על יושביהן והן שינו את ייעודיהן או ננטשו. במאה ה – 20, טירות רבות הוכרו על ידי אונסקו כאתרי מורשת והפכו להיות יעדי תיירות מבוקשים.
בפוסט הבא אמשיך לעסוק בדגם חדש של מבצרים צבאיים שהחלו להופיע במאות הבאות.
