הבוקר אנחנו קמים לאט לאט, אנחנו בחופש אחרי הכל. באור יום אנחנו יכולים להעריך את ה-AirBnB ששכרנו, הוא ממש חמוד. קטנטן, אבל מצוייד להפליא. בעל הבית, אלן, ממש נחמד, הוא נורא משתדל לדבר איתנו אנגלית, אז בין האנגלית שלו לצרפתית שלי (שהיא ממש לא משהו) אנחנו מסתדרים.
אחרי ארוחת בוקר מושקעת (תודה לאמנון ואריאן שהעמיסו עלינו את כל מה שהיה להם במקרר כי הם לא יגיעו לכאן בזמן הקרוב), אנחנו נוסעים לדינאר (Dinard). לא כל כך בגלל שיש שם המון מה לעשות, אלא בעיקר כי שוק סוף השבוע הכי גדול בסביבה מתקיים היום (יום שבת) במרכז דינאר, ושוק סוף שבוע דוחה מנוחה. אכן זה שוק ממש כיפי. עשרות דוכנים, חלקם בתוך מבנה השוק אבל רובם מסביבו, שמוכרים הכל. מבגדים ונעליים, דרך מוצרי קוסמטיקה, מוצרים לבית, ועד כל אוכל שתרצו. אנחנו החלטנו לקנות כאן קוקי סאן ז'אק שהגיעו הרגע מהים (2 ק"ג בעשרה יורו). עם הצדפות כמובן, ננקה אותן בבית.
אחרי השוק אנחנו מקדישים קצת זמן לדינאר עצמה. זאת עיירת נופש מקסימה, עם חופים זהובים, וילות ארט נובו מפוארות ונופים עוצמתיים של צוקים וים.
ההיסטוריה של דינאר מתחילה במאה ה-19 כשסוחרים עשירים מסן מאלו הסמוכה החלו לבנות בה בתי נופש. בתקופת ה"בל אפוק", בסוף המאה ה-19, הפכה דינאר לאתר קיט מועדף על עשירי בריטניה וארצות הברית שבנו בה בתי נופש מפוארים. עד שנות ה-30 היא היתה היעד המועדף על האריסטוקרטיה הבריטית. משנות ה-30 תפסה את מקומה הריביירה בדרום צרפת.
אנחנו מטיילים על החוף, ובעיקר צופים על קו הרקיע המעניין של סאן-מאלו, שם נבקר מחר, על כוס קפה בבית קפה קטנטן על חוף הים. בדרך אנחנו עוברים ליד פסל של אלפרד היצ'קוק. כן, דווקא הוא, מה יש לו לחפש כאן? חיפוש זריז ברשת מגלה לנו שהפסל הוקם לכבודו כחלק מפסטיבל הסרטים של דינאר שמתקיים כאן כבר עשרות שנים.
ממשיכים לסנט סוליאק (Saint Suliac), עוד כפר קטנטן, שלא באמת שווה ביקור, אלא אם אתם רוצים לבקר בכל 160 הכפרים היפים ביותר בצרפת, רשימה שסאן סוליאק נמצא בה. אל תשאלו באיזה מקום, אין דרוג, זו רשימה אלפביתית. עם זאת, סיבוב קצר בטיילת שעל שפת המפרץ מאפשר לנו להבין את תופעת הנמל הפנים יבשתי. נהר ראנס (Rance) זורם כאן לים, והים חוזר אליו בגאות ומרחיב אותו עד כדי מפרץ ברוחב של 2 ק"מ. כך הופך כפר שמרוחק מהים קילומטרים רבים, לנמל עם גישה לים, אבל עם הגנה מעולה מסערות. לא פלא שיש כאן עשרות רבות של סירות דייגים, מפרשיות ויאכטות.
אנחנו חוזרים "הביתה" למנוחת צהריים, אנחנו בחופש אחרי הכל.
אחרי הצהריים אנחנו נוסעים לדינאן (כן, כדי לבלבל, יש כאן גם Dinard וגם Dinan). דינאן הוקמה על גדות נהר הראנס עוד בימי הביניים (שנת 1000 לספירה פחות או יותר). הקימו אותה הרוזנים משושלת דינאן (איך לא), אשר שלטו בה עד שנת המאה ה-13, אז נכבשה ע"י השכנים מברטאן שהפכו אותה למרכז סחר בדים ועור. להבדיל מערי נמל אחרות בסביבה, שרובן התפתחו בעמקים, דינאן התפתחה על גבעה שולטת מעל הנמל ובזכות החומות שלה הפכה למבצר קשה מאוד לכיבוש. אחרי המלחמות והמעבר בין הצרפתים לבריטים, דינאן חזרה להיות עיר פורחת במאה ה-16, עם בתי עץ צבעוניים ויפהפיים שנבנו ע"י עשירי העיר.
אנחנו מטיילים בין החומות של העיר העתיקה של דינאן. היא באמת מקסימה עם הרחובות הצרים והבתים היפהפיים. אחד האתרים היפים של העיר הוא מגדל השעון, ורחוב השעון היוצא ממנו. כאן אנחנו מגלים לראשונה את ה-Kouign-amann (אני לא אנסה להסביר איך מבטאים את זה), שהוא מאפה יחודי לאיזור הזה של ברטאן. זה בעצם סוג של בצק עלים עם שכבות חמאה וסוכר שנאפה באיטיות עד שהסוכר מתקרמל והבצק תופח. יש אותו בגרסה הרגילה או עם מילוי תפוח מקורמל. מסוכן רצח!!!
הטירה של דינאן סגורה היום, אבל אפילו טיול קצר מסביבה, מתחת לחומות העצומות, הוא חווייה מרשימה. הטירה נבנתה בסוף המאה ה-14 והיא צופה על עמק נהר הראנס.
דינאן היא באמת עיר מקסימה ששווה ביקור.
אנחנו חוזרים "הביתה" לארוחת ערב של קוקי סן-ז'אק שקנינו בדינאר בבוקר, וכמו שהבטחתי, להלן המתכון:
קוקי סן-ז'אק ברוטב יין ושמנת
(לפני שמתחילים בהכנה, חשוב לדאוג שכל המצרכים נמצאים בהישג יד כי הבישול ממש קצרצר)
מצרכים לשתי מנות
12 קוקי סן ז'אק טריות ונקיות (אני משאיר רק את הרגל הלבנה)
50 גרם חמאה
חצי כוס יין לבן משובח
2 שיני שום קצוצות
מיץ מחצי לימון (שזה בערך רבע כוס)
רבע כוס שמנת חמוצה
חופן עשבי תיבול טריים (אני השתמשתי בפטרוזיליה טריה מהשוק)
מלח ופלפל לפי טעם
הכנה
מחממים את החמאה במחבת ומוסיפים שום. לא לשרוף את השום יותר מידי. דקה - שתיים יספיקו.
מוסיפים את הקוקי ומטגנים כשלוש-חמש דקות, עד שהן נצרבות מכל הצדדים. זה השלב הטריקי, אסור לטגן יותר מידי. עדיף קצת פחות על קצת יותר.
מוציאים את הקוקי לצלחת מחוממת.
מוספים את היין והשמנת למחבת ומערבבים עד לקבלת רוטב אחיד. אם אוהבים רוטב סמיך אפשר להוסיף כף קמח לפני הוספת הנוזלים ולערבב היטב.
מחזירים את הקוקי למחבת עם הרוטב ומחממים דקה.
מורידים מהאש זולפים מיץ לימון ומפזרים עשבי התיבול.
-
אוכלים חם עם לחם לבן או תפוח אדמה אפוי עם שמנת צרפתית (מומלץ La Crème fraîche d'Isigny A.O.P.), ויין לבן משובח.
קוקי סן-ז'אק (צילום - אלון הברפלד (C))
בתיאבון מברטאן.
