גווהאטי היא העיר הגדולה של אזור 7 האחיות והבירה של מדינת אסאם, שהיא "האחות הגדולה" מכל ה 7. כמו כל עיר הודית גדולה, גווהאטי סואנת, רועשת וצפופה. לרוב עוצרים בגווהאטי בדרך למדינות האחרות בשבע האחיות, אחרי הנחיתה (יש בה שדה תעופה נוח לטיסות פנימיות ממקומות אחרים בהודו) או כדי להוציא פרמיט לביקור בארונאצ'ל פראדש. למרות שהיא עיר די סטנדרטית בהודו, יש בהחלט מה לראות ולעשות בה.
אנחנו לא אנשי ערים ובטח לא ערים גדולות – קשה לנו עם הריחות, הלכלוך, הרעש והצפיפות. אבל בילינו בעיר שלושה ימים כדי להוציא פרמיט לארונאצ'ל פראדש (וגם ניצלנו את הזמן לסידורים). כשהסתובבנו בעיר, הבנו שחסר לנו הרבה מידע ולכן החלטנו לכתוב באופן מפורט את המידע שלדעתנו היה עוזר לנו, כדי לסייע למטיילים אחרים (בעיקר לאור זה שבכמה וכמה מקרים ניסו לעבוד עלינו). אם אתם מגיעים לעיר ויש לכם פרטים נוספים או שאתם חושבים שאחד הפרטים לא מדויק או השתנה עם הזמן בבקשה הוסיפו מידע בסוף הביקור, כדי להקל על מטיילים אחרים.
מקומות לבקר בעיר: חוץ מהרבה סידורים אנחנו היינו בשלושה ימים בכמה אתרים שהמליצו לנו עליהם המקומיים ושקראנו בהמלצות של מטיילים אחרים:
- אי הטווס (peacock island) ומקדש אומאננדה: זהו אי טרופי בלב נהר הברהמהפוטרה, הנהר העצום של 7 האחיות, שעליו יש מקדש הינדי. כדי להגיע יש לבקש מנהג הריקשה להגיע לקצ'ארי גהאט (אם הגסט האוס שלכם באזור הרכבת – פאלטאן בזאר או פאן בזאר - עלות הנסיעה צריכה להיות בין 80 ל 100 רופי לריקשה ו 50 לריקשת אופניים (חוויה מעניינת ולרוב לא מפריע להם שמחליפים אותם ברכיבה)). שם יש מעבורת שעולה 20 רופי לאדם (הלוך וחזור). האי יפה והשיט בנהר העצום מעניין. המקדש באי דומה לכל מקדש הינדי אחר.
- מקדש קאמאקאיה: האגדה מספר שאחד מהמקומות בהם הזדווגו שיווה וסאטי הוא על ראש פסגת הר זה (כמו הרבה מקומות בהודו – זוג עסוק). אחרי מותה של סאטי שיווה רקד על גופתה שכתוצאה מהריקוד התפזרה לכל העולם, איבר מינה נפל בדיוק בנקודה זו ובה הוקם המקדש הטאנטרי, שלפני המקומיים מלא באנרגיה מינית נשית. המקדש מלא בהודים מאמינים והביקור בו הוא מרתק. המוני הודים עם מנחות לאלה. עשרות דוכנים שמוכרים פרחים יפיפיים, קערות עם מנחות, ברהאמינים בבגדיהם האדומים כתומים והודים מאזורים שונים שבאים בשירה ובהתרגשות גדולה. במקום גם מקריבים בעלי חיים (קצת קשה לראות את ראשי העיזים שהוקרבו בלב המקדש).
הקושי במקום הוא התור שנמשך לפעמים שעתיים ובשיא הלחץ הרבה יותר. לכן חשוב לבוא מוקדם בבוקר ולקנות כרטיס VIP שעולה 500 רופי לאדם ומאפשר להיכנס לתור קצר יותר (גם אז תמתינו מינימום של חצי שעה עם הודים משכילים ושיחות מרתקות על ישראל, הודו, ילדים, עבודה, עוצמתה של האלה וכו'). שימו לב שהאפשרות לקנות כרטיס VIP היא רק בבוקר עד 8 או 9 (תלוי ביום ואת מי שואלים – כל אחד במקדש נתן לנו תשובה אחרת). אנחנו ממליצים מאוד להגיע ב 7 – שעת הפתיחה. עוד המלצה היא להביא גרביים (בעינינו חובה) – במקדש נעליים אסורות ולא בדיוק נקי. התחבורה קלה ויש ריקשות ומוניות בחוץ (לא יודעים מחירים היות ושכרנו מונית ליום).
- הפלנטריום: ליד קצ'ארי גהאט. 30 רופי לאדם. סרטון של 35 דקות. באנגלית ב 12:00 ו 16:00. לדעתנו למי שבלי ילדים די מיותר.
- סרטים הודים – כמו בכל עיר הודית חוויה מעולה. אם אתם ישנים ליד הרכבת יש שני בתי קולנוע ושניהם טובים. (הסרטים בהינדית ולמרות זאת אנחנו והילדים מאוד נהנינו).
- פארקים: יש לא מעט. אנחנו חלפנו בדיג'הולי פוקהורי הנעים אבל החום והלחות של גווהאטי באוגוסט די הבריחו אותנו למקומות ממוזגים. בערבים מצאנו את עצמנו מסתובבים באזור היוקרתי של gs road, שמלא בקניונים ומסעדות ממוזגות, והילדים חגגו על פיצה האט.
מקומות לינה: גם אנחנו וגם מטיילים אחרים לפנינו התקשינו עם לינה בגווהאטי והמחירים גבוהים ביחס להודו. אנחנו ישנו ב s. j. international. שהוא במרחק הליכה מהרכבת וקרוב לחנויות ולאוכל (אוכל הרחוב בגווהאטי פשוט מעולה). חדר זוגי עם מזגן עולה 2800 רופי ללילה כולל ארוחת בוקר. היה נקי והצוות היה מאוד נחמד ומסייע. מטיילים אחרים שפגשנו במקומות אחרים המליצו גם על המקומות הבאים: מונסון פאלאס, ריוור סייד לודג', מייפלאור.
פרמיט לארונאצ'ל פראדש: פעלנו בהתאם להנחיות שמצאנו באינטרנט והן היו מעולות. ביקשנו מריקשה להגיע לdown town hospital . כשאתם ברחוב הראשי עם הגב לבית החולים ממשיכים שמאלה (זה דרום אבל לרוב האנשים זה לא אומר כלום). אחרי 300 מטר פונים שמאלה (אחרי 100 מטר להתחיל לשאול מקומיים על ה- Arunachal House. בערך חצי מהם יודעים. במשרד הם מאוד מאוד נחמדים, בנו טיפל פקיד מקסים ששמו מאנב manab. אישור עולה 50 דולר לאדם. כיום לא צריך לרשום מקומות שתבקרו בהם (בניגוד לעבר) אלא פשוט "כל אתרי התיירות" וזה תופס להכל בארונאצ'ל פראדש. חשוב לרשום זאת ולא רק אתר אחד, אחרת לא יאפשרו לכם לטייל בהרבה מקומות בארונאצ'ל פראדש. ריקשה מהרכבת לבית החולים עלתה לנו 150 רופי. במקום אנשים מאוד נחמדים ששמחים לעזור ושולחים את הטופס במייל ולכן לא צריך לחזור. הפרמיט הוא ל 30 יום. חשוב לציין, שאחרי שהיינו בגווהאט,י נראה לנו שעדיף להוציא דרך סוכן נסיעות בעלות שהיא כמעט זהה – זה חוסך את הלינה והשהות בגווהאטי (אנחנו הכרנו את מיצ'י מעמק זירו – 8014012558).
