מיסאלו וחזרה לטנא

הדרך מיסאלו לפארק הלאומי ראנומאפנה הייתה יפיפיה ובדרך עצרנו לראות מפעל שמייצר ניירות מקליפה של עץ כלשהו שגדל במדגסקר, על הנייר הם מניחים פרחים ועלים של צמחים לפי עונות וכך אפשר לדעת לפי הפרחים באיזו עונה יצרו כל דף ודף, על העלים הם מורחים עוד שיכבה דקה של נייר והתוצאה יפה מאוד ובסוף לאחר הסיור ניתן לקנות בחנות שלהם כל מיני דברים שהם עושים כגון ניירות מכתבים, אלבומי תמונות, מסגרות לתמונות ועוד כל מיני דברים. בכניסה לעיירה עצר אותנו שוטר והתווכח עם הנהג והמדריכה שלנו ואמר שאנחנו צריכים לשלם כי אסור לנו לעבור שם עם רכב כזה ואחרי ויכוח ארוך הוא פשוט שיחרר אותנו, אומנם לא סיפרתי על זה עד עכשיו אבל זה תופעה מאוד נפוצה במדגסקר וכל כמה זמן עוצר אותך שוטר ומנסה לשנורר ממך כסף בדרכים לא דרכים, למשל באחת הפעמים עצר אותנו שוטר ואמר שאין לנו מספיק אוויר בגלגלים והנהג היה צריך לשלם לו, מוזר שנהוג פה שהם משלמים להם במזומן וברור שהכסף הולך ישירות לשוטר המושחת ולא למשטרה, לפחות מי שצריך לשלם כל פעם זה המדריך או המדריכה ואף פעם לא התיירים כך שמבחינתנו זה לא יותר מסתם עיקוב מעצבן ומיותר. התארגנו על מלון הפעם התפנקנו על אחד מפואר השארתי את התיקים ויצאתי להסתובב בעיירה. למחרת בבוקר התעוררנו לתוך ערפל כבד ויצאתי שוב לצילומי בוקר בערפל, כל האנשים זרמו לכיוון אחד שעל ראשיהם סלים ענקיים מלאים בכל טוב, הלכתי אחריהם עד שהגענו לשוק ענק שנפרס על כמה רחובות ובו כל אחד מגיע עם מרכולתו ופורס אותה על שמיכה על הכביש או בסלים, ואנשים עם סירים גדולים שעומדים על האש מוכרים מרק לעוברים ושבים בכוסות מתכת רב פעמיות שנשטפות בגיגית קטנה עם מים עומדים. כשחזרתי מסיבוב הבוקר החברה כבר היו מוכנים ויצאנו לדרך לשמורת ראנומאפאנה ונזכרתי בטיפים שקראתי על השמורה באתר ששיבחו והיללו אותה וגם הזהירו מהעלוקות ונתנו טיפים נגדם שאסור לבוא עם ג'ינס וצריך לגרוב שני זוגות גרביים ולפזר ביניהם מלח אבל כבר הגעתי לשמורה לבוש בג'ינס עם זוג גרביים אחד ובלי מלח והחלטתי שאני יצא ככה למרות הכל ובסופו של דבר הפארק לא הלהיב אותי יותר מידי אף על פי שהוא היה נחמד וחלק של יער הבמבוק היה יפה וראיתי שם 4 זנים חדשים של למורים ועוד כמה חיות ומפל גדול ויפה, בעלוקות על כל פנים לא נתקלנו בכלל ובסוף הטרק ישנה ברכה מחוממת מלאה בילדים והכניסה בתשלום (5000 אריארי או 1000 אם אתם מקומיים) אבל די כיף ואר כך הסתובבתי קצת בכפר עם המדריך וחיפשנו את חיפושית הג'ירף אבל לאכזבתי הרבה לא מצאנו אותה בשום מקום. כל היום למחרת הוקדש לנסיעה חזרה לטנא שם נפרדתי לשלום ממשפחת הצרפתים והמשכתי לבדי בטיול והתחנה הראשונה המשרד של איר מדגסקר, ומכיבן שלא היו טיסות למחרת החלטתי להזמין טיסה לעוד 3 ימים לדייגו סוארז ולנצל את שלושת הימים האלו לנסיעה לפארק הלאומי פרינט.