מזמן לא ביקרתי במצפה רמון וחשקתי לשוב אליה. מה משך אותי הפעם? שמורת הצבעים בתוך מכתש רמון. מה מצאתי שם לא תאמינו...
מה העיב על ביקורנו? גם זאת לא תנחשו.
בבוקר בחוץ 5 מעלות צלזיוס בחודש ינואר וללכת עד לטיילת לצפות בזריחה לא התחשק לי, מה גם שרפי ישן אחרי יום קודם שנהג לא מעט. החדר מחומם ונעים לכן צילמתי עם הנייד מבעד לשמשה.
שעות נהדרות כשכולם ישנים.
קיוויתי שאיזה יעל יתדפק על חלוני בקומה הראשונה. 🤣
הגוונים של הזריחה השתנו לנגד עייני ממראה ורוד עז , ורוד, כתום ויותר צהבהב.
זה היפנט אותי כמו מגנט לחלון החדר במלון.
גן לאומי צבעי מכתש רמון
בירידה למכתש רמון זה המראה
צבעים שונים ומשונים תלוי גם במזג האויר , העננות והשמש, ושעות היום.
מכביש 40 היורד דרומה ממצפה רמון בק"מ ה-88-9 זו הכניסה לגן הלאומי היפיפה. אך קו הפרדה לבן מונע מכם להסתובב. תוכלו לעשות זאת כק"מ לאחר מכן ולשוב על עקבותיכם. לבאים מאילת פונים ימינה ללא בעיה.
תשאלו אם כבר ביקרתי כאן למה מעניין לבקר שוב? המקום עדיין בפיתוח ומה שראיתי בעבר אינו בדיוק מה שראיתי הפעם ונוספו נקודות עניין ששווה לשוב למקום.
רק לראות את היופי הזה מקרוב שווה להגיע לתצפית למעלה.
אתם בוודאי מבינים כי שלחתי את רפי למעלה כי חולצתו הירוקה השתלבה עם הסלע.
רפי עלה על גבעה שלי לא היה כוח לעלות וצילם אותי מלמעלה כשאני בגפי מול כל הנוף הנהדר.
אתר אבן, רוח, מים
רגע לפני שתפנו לפארק אחרי שעליתם ל"נגרייה" תפנו ימינה כדי לראות את הצבעוניות כאן, שזה נהדר במיוחד לאחר גשם עת הגבים מתמלאים במים .
כך נראית ההשתקפות בגבים וזה בתנאי שאין רוח והשמיים תכולים - היה לנו מזל!!!
איך הכל נוצר תוכלו לקרוא באתר טיולי כאן. (לחץ)
בצילום זה תוכלו לחוש שמדובר במכתש
תחזית מזג האוויר ליום זה הייתה שמשעות הצהרים השמיים יתקדרו ויחל לרדת גשם. מיהרנו לטייל ולא לעצור לזמן רב מדי בכל חנייה אלא יותר לאלה שלא ראינו או לא זכרנו מהעבר.
במקום שהיום נמצא גן לאומי מכתש רמון, בעבר חצבו כאן מחצבים. המקום עבר שיקום, נסללו בו כבישים, הוצבו שלטים וגם שלטים עם הסברים, מקומות תצפית ומקומות לפיקניק ליד שולחנות מוצלים. גם מקומות חנייה מוסדרים ואפילו עדיפות לנכים. לא כל המקומות מונגשים אבל עדיין גם נכים יכולים להנות כאן.
במכרה הפתוח
בחורף מגיעים מי הגשמים עד מי התהום ונוצר אגם מים מרירים וזאת בגלל המלח והגבס המומסים במים. לכן גם אסור להיכנס למים ולא לשחות בהם.
כשרואים צבעי אבן סגולים כהים דעו כי אלו סלעים מלפני 200 מליון שנים!!! הם נקראים חרסית דמויית צור שעשירים בתחמוצת ברזל ואלומיניום.
קיים הקניון הסגול ובו בולען שעל קירותיו נותרו שרידי סלעים סגולים.
לאט לאט עננים מתחילים להגיע ואנו תוהים כמה עוד נוכל להמשיך לטייל כך להנאתנו לבד כשכל הפארק רק שלנו ועוד 2 מכוניות שפגשנו בכניסה שאכלו ארוחת בוקר ורקדו. הפארק הזה אינו מבייש פארקים בסגנון כזה בארה"ב.
מכרה החרסית
מכרה החרסית היה מפעל ונראה למרחוק עם צינור דמוי תותח בצבע חום. כאן היה הכבשן של מפעל החרסית שבו חיממו את הסלעים שחצבו, בטמפרטורה של 1600 מעלות צלזיוס במבערי אש. לאחר הקלייה החומר הפך לחסין אש ויצרו ממנו לבנים מהן בנו תנורים וכבשנים.
כאן מתחיל התהליך
אם התרגשתם מכל מה שראיתם עד כה והתיישבתם על הספסלים המוצלים ליד המפעל הקדום הזה, בוודאי אכלתם ארוחה קלה שם ורציתם אולי לשירותים. בביקור הקודם לא היו בכל שטח הפארק שירותים. אבל הפעם הפתיעו אותנו בגדול. הכינו תא שירותים, רק שאת האסלה השאירו מחוץ לשירותים כי עדיף שזה יהיה בטבע. ומי שבכל זאת לא יכול אז עשה צרכיו בתוך התא והחגיגה שם ריחנית מאד.
מי תכנן את החלם הזה? אולי עד שתגיעו אתם תעלם הבושה ויסדרו שירותים כפי שראוי שיהיו.
רגע לפני שעזבנו את הפארק נעלמו כבר צבעי התכלת של השמיים וצבע אפור השתלט עליהם.
רובע הבשמים במצפה רמון
אל רובע הבשמים הגעתי בזכות ציורי הקיר שבו ואז ראיתי מקום שאילמלא העננים הקודרים שכבר החלו בהתאם לתחזית מזג האויר, אוף, לא יכלו לטעות קצת החזאים האלה? זהו מקום קצת של רוחניקים. של גלריות,סדנאות עץ וקרמיקה, מסעדות ובתי קפה ולא רק אומנות. אפילו תחנת רדיו מקומית. ומוזיאון למורשת הקווקז.
אני מצאתי מסעדה קווקזית כשרה בשם אולטרה (לחץ).
מסעדה שנושקת ללשה.
התאהבתי בקישוטיה המוזהבים והייתי אוכלת את כל מה שהונח שם רק שעדיין לא הייתי רעבה.
כתובת: הבוקר 8, מצפה רמון.
קפלוטו - המתפרה
המבנה הראשון שמצא חן בעייני ברובע הבשמים היה של מיכל קפלוטו . היא בכלל מהתיאטרון ונמאס לה ביום בהיר מאודישנים והופעות והרחיקה בגיל 35 עד מצפה רמון כדי למצוא את השלווה והשקט. שקט רב אין לה כי כדי לתפעל עסק של תפירה, סדנאות, תפירה לתצוגה וללמד אחרות בסאמרסקול לתפירה זה פול טיים ג'וב, אבל זה מה שהיא אוהבת ואני התאהבתי במבנה עם ציורי הקיר המהממים ומכונות התפירה סביב. מתברר שסבה עסק בתחום.
תוכלו להתרשם מעבודותיה כאן. (לחץ)
כתובת: הר בוקר 5, מצפה רמון
הבגדים שנתפרו מוכנים והם בדרך אליכם...
לשה - רוח אפייה במדבר
המשכתי להלך ברחוב המפורסם וריח של מאפים עלה באוויר עת הגעתי לבית המאפה הנ"ל. זו מאפייה קטנה שתקראו לה מאפיית בוטיק. מאפיית לחמי בריאות כגון לחם מחמצת, לחמים מקמח מלא, שימוש בטכניקות מסורתיות ואפייה איטית. מאפים ממולאים בחצילים או בבטטות או בפטריות. ועוד שלל מאפים בכל מיני גדלים , צבעים וצורות. הייתי מוכנה לאכול הכל, אבל ארוחת הבוקר הדשנה במלון מילאה אותי ולא יכולתי להכניס פירור בצהרים. החנות נמצאת בחזית כשהשלט הזה בחזית ומאחור המאפייה. מספר שולחנות סביב ואנשים אוכלים בתיאבון רב, ויושבים בחוץ למרות הרוח הקרה. המקום כה מפורסם שגם מגיעים ללמוד סודות האפייה מהארץ ומחו"ל.
כתובת: הר בוקר 8, מצפה רמון.
אומנות רחוב
ברובע הבשמים
ציור מחאתי על אי שחרורו של מנגיסטו, על כך שלא נלחמים מספיק על שחרורו.
בנחל ציחור 10 מצפה רמון
זהו קיר ארוך מצוייר מול מסעדת החבית. האומן שיצר את הקיר היפיפה הוא לא רק אומן מוכשר שמצייר באומנות רחוב, אלא גם מאייר וגם מעצב גרפי בשם Swan. הוא למד בויצ"ו חיפה תקשורת חזותית. שמו הוא נועם דושי. כיום מתגורר בת"א. יצר עבודות גם בחיפה, קרוב ללוינסקי בת"א ועוד.
עוד תוכלו לקרוא על האומן ועל ההשפעות שסופג בציורי הרחוב שלו כאן. (לחץ).
לא הרחק מהגדר המצויירת הבחנתי במשחק הילדות "סבתא סורגת" בציור הגדול מטה.
הפארק לפיסול מדברי ושביל האבנים הזוהרות
את הפארק לפיסול מדברי יזמו להקים כבר בשנת 1962 על שפת המצוק במצפה רמון. אולם לאחר הקמתו, הוא הוזנח במשך 25 שנים והפך אפילו לאתר לפסולת. ואז החליטו לשקמו .
על הפארק היפה הזה תוכלו לקרוא כאן. (לחץ)
הכנת שביל האבנים הזוהרות
את שביל האבנים הזוהרות ניתן לראות רק בלילה. האירגון הבינלאומי - IDA
THE INTERNATIONAL DARK SKY ASSOCIATION (לחץ) מעודד קהילות בעולם להגן על אתרים המשמרים שמיים חשוכים . עד כה נבחרו 60 אתרים כאלה בעולם. בשנת 2017 מצפה רמון נבחרה לכך. לצורך כך היו צריכים להחליף את התאורה ברחוב שתתאים לסטנדרט הנדרש וכך נעשה. התאורה הפכה להיות עם אור רך ולצורך ההחלפה של התאורה הושקעו בפרוייקט 13 מליון ש"ח . ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שיש לה את השביל עם האבנים הזוהרות . מיוחד מאד!!!.
בסרטון מטה אופן הכנתו
מסעדת החבית
בת דודתי אליס פ. המליצה לי מזמן על מסעדת החבית. כשהתחלנו להרגיש אותות מצוקה מכיוון הבטן חיפשנו היכן להתיישב ושהתפריט יהיה מספיק מגוון שנוכל לבחור. הגענו למסעדה הנ"ל אך הייתה סגורה. אנחנו ועוד זוג פנסיונרים מבוגרים המתנו שאולי יפתחו את דלתות המסעדה. המלצרים היו בפנים ולמרות הקור הם לא חשבו להכניסנו פנימה. המבוגרים נטשו את המקום ביאושם ואנו נתנו להם גרייס.
באיחור של 10 דקות הבר- קפה כפי שזה מוגדר נפתח. בחרנו חציל ברוטב טחינה וג'אבטה עם בשר טעים וסלט. היה טעים אבל לא נפלנו וגם עיצבנו אותנו ביחסם. סיפרו לנו שהם עסוקים בהכנת הדפסת התפריט.
החציל ששט ברוטב טחינה עם שקדים, בוטנים ועוד
הכתובת: נחל ציחור 10, מצפה רמון.
בווייז: מסעדת החבית מצפה רמון.
בעלי החיים שפגשנו
הר הגמל
הר הגמל נקודת תצפית נהדרת על המכתש בגובה 857 מ'. מקום יפה לתצפית הן בזריחה והן בשקיעה, רק תצטיידו בסווצ'ר וצעיף כי קר כאן הן בבוקר והן בערב.
העלייה בדרך עפר עבירה לכל כלי רכב ומתחילה מהכיכר שבין רחוב נחל סרפד לרחבעם זאבי במצפה רמון או
בווייז : הר הגמל מצפה רמון.
על גב הגמל סידרו ספסלי ישיבה סביב במיוחד בשביל המטיילים רק שמידי פעם הורסים אותם.
יעלים
יעלים המתינו בתחנת האוטובוס והבינו שברכב הפרטי שלנו הקטן לא יוכלו לנסוע לתחנה הבאה.
היעלים וצילם
העמודים ברקע הם שבעת הרקיעים שפיסל ישראל הדני, ניבטים מטיילת אלברט
שיפה להלך לאורכה ולהגיע בשעות הזריחה או בשעות השקיעה ואפשר גם בשתיהן.
לינה: פונדק רמון מקבוצת ישרוטל
מבנה בן 3 קומות שלמזלנו הדירה שקיבלנו הייתה בקומה הראשונה. החסרון שאין מעלית. חוץ מזה מלון נהדר עם בריכה, לובי יפה מאד, הפרוזדור עם ציורים רבים גיאומטריים בעיקר. תאורה מאד יפה בלילה. האוכל בארוחת הבוקר היה מצויין. ואת הזריחה הצלחתי לצפות מהחדר. המיקום היה נהדר וקרוב למרכז עם המסעדות של ארומה, מקדונלד, גולדה ועוד.
כך שהיה כמעט מושלם אילמלא המדרגות למבוגרים ונכים.
מה ניתן לבקר בסביבה וכתבתי
עבדת וממשית הערים הנבטיות ב"דרך הבשמים" - תרבות מפתיעה ונעלמה!!! (לחץ)
שכרון חושים בעין עבדת ומכתש רמון עם פארק הצבעים!!! (לחץ)
ירוחם ישוב עם עתיד - אגם, חולות צבעוניים ונוף!!! (לחץ)
בין דימונה לשדה בוקר וקניון עבדת לקינוח!!! (לחץ)
מצפה רמון, עין עבדת, עין זיק, עיו עקב, בסוף המדבר שמאלה - מדהים!!! (לחץ)
ממליצה לקרוא בבלוג של מלי אברמוביץ - הטוריסטית כתבותיה על מצפה רמון (לחץ)
לסיכום:
זה היה הטיול המי יודע כמה למצפה רמון והצבעוני מכולם. נותרו לי עוד אתרים לחקור באיזור ואני רק ממתינה להגיע לשם בטיול הבא.
מקווה שנהניתם מהטיול שתיכננתי לדרום.
