היום הרביעי לטיול הוקדש לשני אתרים מרכזיים בלבד, אתרים מרובי חוויות, מראות, תחושות, יופי ועצמה. האתרים די מרוחקים ממקום הלינה שלנו ב Neustift im Stubaital, לכן נסענו אליהם בנסיעה ישירה, למרות שהדרך מזמנת עיירות ואטרקציות נוספות.
אל מפלי שטובין, הגבוהים ביותר בטירול (מרחק 1.5 שעות ממקום הלינה), ניתן להיכנס משני כפרים: אם תבחרו להיכנס לשמורה מאזור Niederthai הרי שתחוו אותם מלמעלה למטה. אם תבחרו להיכנס מהכפר Umhausen, הרי שתחוו אותם ממטה למעלה. בכל מקרה, הדרך טובלת בירק, מוקפת הרים מרשימים, סלולה בדרכים נוחות ובגשרי מתכת מרושתת, המקנים תחושת ריחוף בין שמים לארץ. המקום מדהים גם בזכות השילוב בין פאר הטבע לפאר יצירת האדם. אנחנו בחרנו להיכנס מנקודת התצפית העליונה, בדרך לכפר Niederthai, וזאת עליכם לכוון במכשירי הניווט. לקראת מבואות הכפר, מצד שמאל, חנינו ליד ב Gasthof Stuibenfall, חניה חופשית, והלכנו אל תוך היער, ע”פ שילוט ברור, למס' מרפסות תצפית במקומות אסטרטגיים, המאפשרים לחזות בפלא עד סופו בעמק למטה. מראה כל השמורה מפעים. הולכי רגל, מטפסי הרים, אקסטרים הליכה על כבל צמוד למפל, נתזי המים, עוצמת גלישתם, הבדלי הגובה… כל אלו מזמנים חוויה רב חושית. קשה להתנתק. אפשר לרדת את כל המסלול אם מחנים רכב אחד למטה ורכב אחד למעלה. העליה תלולה מאוד וארוכה. שלטי הזמן מתאימים להולכי הרים מיומנים. סיימנו בפיקניק פירות, שרועים על שמיכה שפרשנו על העשב הרך, עוצמים עיניים ומאזינים לשכשוך הפלג שלא מעיד על הבאות…
האתר הבא, אקווה דום, מתחם ספא יוקרתי, מהודר, מסודר ומאורגן להפליא. אירופה חיבבה עלינו בילוי של מס' שעות במתחמי מים טרמינליים ואנו מכניסים יום כזה באמצע שבוע של כל טיול. המטרה לנוח, להתפנק, להרגיש מלכים לכמה שעות. אנו בוחרים באתרים הטובים ביותר, המובילים מסוגם. האתר קרוב מאוד למפלים והדרך מזכירה את הרי הדולומיטים הניבטים ממרחק לא רב. מתחילים בחניה מקורה, רחבה, מלא מקום. עולים ללובי המפואר, מקבלים הסבר קצר מהפקיד ולא משלמים… מדוע? כי לא בטוח שנוכל לצאת כעבור 3 שעות שהן מינימום השהיה… עונדים על פרק היד 'שעון' פלסטיק ונכנסים לגן העדן. שילוט מסודר מוביל אותנו למתחם לוקרים, הנפתחים באמצעות צמיד הפלא. דוחסים פנימה את כל עולם החומר – תיקים, שעונים, תכשיטים, ניידים, מכשירי ניווט… לא צריך דבר מלבד בגדי ים וחלוקי רחצה שהבאנו מהבית. במקום ניתן לשכור כל פריט ויש גם חנות. מחליפים לבגד ים בתאים אישיים מאובזרים במראה, ספסל, קולבי תליה ושוב קוראים את השילוט המוביל אל עולם המים והמנוחה. את פנינו מקדמת בריכה מקורה גדולה, משולבת בנקודות ג'קוזי, מוקפת כסאות נוח שניתן להציב את משענתם ע”פ הצורך במספר דרגות. קירות האולם עשויים חלונות המשקפים את היערות וההרים מסביב. הבריכות מגוונות ומחוברות זו לזו, כך שאין צורך בחלוק ובכפכפים. מהבריכה הפנימית המחוממת ניתן לעבור לבריכת שחיה קרה חיצונית או לבריכת זרמים מעוגלת המריצה אותנו עם ונגד הזרם. משם מטפסים ל – 3 בריכות הנטועות כצדפות ענק וחשופות לאוויר הצח. בכולן מים מחוממים. האחת מימיה שמנוניים, השניה מימיה מלוחים, בשלישית מזרקות לגב, לצואר ולכפות הרגליים. עוברים בשקט מאחת לחברתה, ניקיון וסדר מופתי, אנשים מנומסים המכבדים את המרחב הציבורי. במתחם מסעדת שרות עצמי, אסוף ע”פ רצונך מנות קרות ומבושלות, שתייה וקינוחים. אכול ללא תשלום… קנה בחנות ללא תשלום… הזמן משקאות ללא תשלום… 3 שעות חולפות ביעף, לא מספיקים לדגום את כל המקום. בקומות העליונות חדרי מנוחה בעלי טמפרטורות שונות, מיטות, מזרנים, כריות, שמיכות, מנורות קריאה, ערסלים… רק תבחר! כמובן שיש מתחם סאונות נפרד, עליו ויתרנו. במקום מתחם ילדים, פינות שיזוף חיצוניות והשילוב של גשם וטבילה בבריכה מחוממת הוא מרתק. המלתחות מיועדות לרחצה בלבד. יוצאים עטופים במגבת לתאים האישיים הנמצאים בקצה כל שורת לוקרים, ושם מתלבשים. ביציאה, מסירים את הצמיד שבינתיים קלט את זמן הבילוי והקניות שבצענו, ומשלמים. אנו שלמנו על 4.5 שעות 45 אירו לזוג, לא כולל ארוחה. 5 שעות ומעלה משלמים כבר מחיר של יום מלא. הדרך חזרה למקום הלינה ארכה 2.2 שעות במקום 1.5 שעות, היות והג'י.פי.אס החליט להסיע אותנו דרך שביל הרים המטפס לגובה של למעלה מ 2000 מטר, בין עיירות זעירות שכוחות אל ופרות קדושות יותר מאשר בהודו. עננים אפורים מאיימים, ערפל סמיך וגשם ללא הפסק. מלחיץ, כי לא מכירים ולא מבינים מדוע השתנה תוואי הדרך, ובמבט לאחור, אחרי שהגענו בשלום, הייתה זו חוויה מעשירה, להבין שבין העצים העבותים סלולות דרכים ומתגוררים אנשים.
