15-12-2013ethy ab
לאחר סיור מקיף בסגוביה, הגענו בערב חזרה למלון המפנק במדריד. נחנו מעט ויצאנו לצלם במלון המדהים שהוא מוזיאון ענק ולארוחת ערב. חזרנו מאוחר למלון לאריזה, מקלחת טובה ושינה לקראת השקמה מוקדמת ויציאה לטולדו ומשם לקורדובה.
רצפת המלון
אוסף פסנתרים ברחבה
הלובי של המלון
חדר האוכל
09.10.2013 לאחר ארוחת בוקר אנחנו יוצאים לעיר טולדו
טולדו היא עיר העתיקה מתקופת הברונזה. באותה תקופה היו כאן מוסלמים. 250 שנה החזיק בעיר המלך אלפונסו שבנה בה בית.
טולדו נמצאת במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירה מדריד. היא שוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו. היא נמצאת בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים.
טולדו היא בירת הפרובינציה טולדו והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה. בעיר גרים כ-80,000 תושבים ושטח השיפוט שלה כ-232 קמ"ר.
טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך כ-500 שנה,בין השנים 1085 ל-1561, התואר בירה עבר ממנה למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים. העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות וכונתה "ירושלים אשר היתה בספרד".
בכניסה לעיר ניתן להבחין בעקבות שהותירה התרבות היהודית הענפה שהייתה כאן. במקום בולט ניצבת שורה משירו של יהודה הלוי, שישב ויצר בטולדו: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב" .
המשך השיר כאן -כל הזכויות שמורות לאתר זה
יהודה הלוי נצר למשפחה יהודית עתיקה, שנתמנה בשנת 1350 ליועץ והופקד על אוצרו של פדרו הראשון מלך קסטיליה 1350–1369 שנקרא גם פדרו האכזר.
יהודה הלוי נולד בשנת 1057 בעיר טולדו שבספרד למשפחה עשירה ומשכילה. שנות ילדותו היו שנות שלווה ליהודים באזור מגוריו. רבי יהודה הלוי רכש השכלה גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית והיה רופא.
שמו של אבולעפיה נודע בזכות בתי-כנסת שיסד בממלכת קסטיליה, ובעיקר הודות למפואר שבהם, בית-הכנסת שהקים בתחומה של אחוזתו הפרטית בטולדו. המתחם כולו נמצא בתוך הרובע היהודי מימי הביניים ה"חודריה", במיקום מרכזי בתוך חומות העיר. מטרתו של בית-הכנסת היתה לשמש את שמואל הלוי,חבר רם מעלה בקהילה היהודית,כבית תפילה פרטי,ושער חיבר בין בית-הכנסת לבין ביתו של הלוי. את המבנה תכנן האדריכל דון מאיר אבְּדֵאִיל. בית-הכנסת נחנך בשנת 1357. שמו המקורי אינו ידוע,בחיבורים מודרניים הוא נקרא לרוב על שם המייסד שמואל הלוי אבולעפיה,אבל בשלוש-מאות השנים האחרונות ידוע בית-הכנסת בשם "אל טרנסיטו", כפי שקראו לו הנוצרים.
תאריך חנוכתו של בית הכנסת מוצפן בגימטריה בכתובת,המתנוססת על גבי הקיר המזרחי של בית-הכנסת: "ויבן את הבית ויכלהו בשנת טוב ליהודים". האותיות "טוב ליהודים" מודגשות, למעט האות ה', ובגימטריה הריהן 117, שפירושה שנת 117 לאלף החמישי למניין היהודי, היא שנת ה' קי"ז. חנוכת הבית, כפי שנאמר בהמשך הכתובת, הייתה בשבוע שקוראים בו פרשת בראשית החל בחודש תשרי. בשנת 1877 הכריזה ממשלת ספרד על האתר כאתר לאומי.
בית הכנסת אל טרנסיטו והתקרה המיוחדת
מעט מיופיו של בית הכנסת
טולדו
הקשתות
השורה העברית שעוטפת את כל התקרה מסביב
תחת השלטון המוסלמי בעיר פרחה הקהילה היהודית, וכך גם היה בתקופתו של המלך אלפונסו השישי, במאה ה-11. במאה ה-12 החלו שלטונות האזור להטיל גזרות על היהודים. ב-1391 התרחשו בכמה ערים בספרד פרעות,על רקע רעב ומצב כלכלי רעוע, שבהם הואשמו היהודים. פרעות החלו בסביליה והתפשטו לוולנסיה,ברצלונה וטולדו. כ-30 אלף יהודים נרצחו בהתקפות הללו,בתי הכנסת נלקחו מהקהילה והפכו לכנסיות. יהודי טולדו נדחקו ב-1411 לגור ברובע היהודי בלבד ה"חודריה". ב-1485 נקבעה טולדו כמקום מושב מרכזי לאינקוויזיציה, שהוקמה ארבע שנים קודם לכן בסביליה.
בשנותיה הראשונות,היהודים לא היו מוקד עיקרי להתנכלויות מצידה, שכן זו נועדה "לתקן" את דרכיהם של נוצרים ש"סטו מהדרך". בהמשך ,היה הגוף הזה אחראי גם ללחץ שהופעל על יהודים רבים להתנצר. אלה שהתנצרו המשיכו להיות חשודים בסטייה מדרך הנצרות.
העבר היהודי של טולדו מורגש עד היום בין סמטאות הרובע שבעיר העתיקה. ניתן עדיין להבחין בשרידים מטושטשים של כיתוב עברי. בנוסף,התגלו שרידי מקוואות במרתפי בתים. אלה שימשו במשך מאות שנים כמרתפי איחסון לדיירים. רק בשנים האחרונות החל מאמץ לחשוף את שימושם המקורי.
במאה החמישית,עם החלשותה של האימפריה הרומית, נכבשה טולדו על ידי האלנים ובהמשך על ידי הוויזיגותים, ששלטו ברוב חלקי חצי האי האיברי והפכו את טולדו לבירת ספרד, עד לכיבוש המוסלמי בשנת 711. תחת שלטון חליפות אומיה המוסלמי נקראה טולדו טוליטולה.
בשנת 756 עברה ל-אמירות קורדובה, ומאוחר יותר ל-חליפות קורדובה. בתקופה המוסלמית זכתה טולדו לתור הזהב שלה וחיו בה בצוותא יהודים, מוסלמים ונוצרים. גירוש יהודי ספרד בשנת 1492 הביא לנסיגה חברתית וכלכלית בחשיבות העיר.
בשנת – 1085 כבש אלפונסו השישי מקסטיליה את טולדו וקבע בה את בירת המדינה. בימי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה 1252 – 1284 הייתה העיר למרכז תרגומים של יצירות פילוסופיות,מדעיות ותרבותיות, מערבית לקסטיליאנית וללטינית.
התרגומים בוצעו ע"י "אסכולת המתרגמים" שהקים הארכיהגמון ריימונדו דה סובטאט.
נוף יפהפה של העיר.
התקופה שבין 711 ל-1492 נקראת בספרדית "לה קונוויוונסיה-תקופת הדו-קיום של טולדו. בעיר חיו בצוותא יהודים, מוסלמים ונוצרים.
המאה ה-16 הביאה לפריחת העיר מחדש שעה שהמלך קרלוס הראשון,שהיה גם שליט אוסטריה, קבע את מקום חצרו בטולדו. התפתחות האימפריה הספרדית ברחבי העולם החדש גרמה לכך שהעיר הייתה קטנה מדי לצורכי הביורוקרטיה. בשנת 1561 העתיק המלך פליפה השני את חצר המלכות למדריד, וטולדו לא חזרה עוד לגדולתה למעט כ-300 שנים של שלטון מוסלמי, התקיימה בטולדו פעילות דתית ענפה של הכנסייה הקתולית. מהמאה ה-5 ועד המאה ה-16 נערכו בה כ-30 כינוסים של הכנסייה, החל מ-447, בעניין התאולוג פריסליאן, שהיה הנוצרי הראשון שהוצא להורג בגין כפירה, וכלה במועצה שנערכה ב-1582 – 1583, בראשות פליפה השני, מלך ספרד. עד לגירוש יהודי ספרד,הייתה העיר מרכז יהודי מפואר ופעלו בה אחדים מחכמי ישראל המפורסמים.
דירות למכירה מעידות על המצב הכלכלי הקשה.
הנהר והגשרים עליו.
בשנים האחרונות נדמה כי המילה "ספרד" מהדהדת יותר ויותר ברחובות הערים המרשימות שבחצי האי האיברי. פירוש המילה בשיח הספרדי של היום הוא המורשת שהותירו במדינה יהודי ספרד בעת "תור הזהב" שלפני הגירוש ב-1492. עבור רבים מ-42 מיליון תושבי המדינה מדובר באבן-דרך תרבותית, שנשכחה במשך מאות שנים
המשך יבוא
חלק 1 , חלק 2 , חלק 3 , חלק 4 חלק 5 , חלק 6 , חלק 7 , חלק 8 חלק 9 חלק 10 חלק 11 , חלק 12, חלק 13, חלק 14
