21/7/15, יום שלישי
זהו היום הראשון לטיול שלנו לאלסקה.
את התכנון התחלנו לפני כשנה והנה הגיע סוף סוף היום המיוחל.
כל הסיפור החל כאמור לפני כשנה, עת שקבענו עם חברים לצאת לרוקיס הקנדיים. לאחר לימוד החומר ובניית המסלול, קיבלתי שינוי משימה להוסיף קרוז מוונקובר Vancouver לאלסקה.
קרוזים הוא תחום שלא מוכר לי, ולכן דרש לימוד לעומק: מי החברות שפועלות באזור בעונה זו של השנה, מה החוזקות של כל אנייה (מתברר שיש הבדל), מה נמלי העצירה, איך בוחרים תא.... ולאחר זמן מה התקבלו ההחלטות וכל מה שנותר היה להזמין כרטיסים.
ואז, כמו בסרטים, צץ לו הג'וקר, גורם שלישי שיצא לאלסקה בטיול מאורגן עצמאי, דרך סוכן נסיעות. לאחר פגישה עם הבחור היה לי ברור שהמסלול שהוא עשה נראה הרבה יותר אקזוטי, ולכן קבענו פגישה עם סוכן הנסיעות וההמשך מתואר כאן ביומן מסע זה.
ועל התובנות שלי מנושא הקרוז (שלא בוצע) – בפרק הטיפים בסוף היומן.
המסלול היה מורכב מאוד וכלל לא פחות מ- 13 טיסות. תחילת הטיול בסיאטל למשך מספר ימים, המשך של כשבועיים במגוון אתרים באלסקה וסיום בסן פרנסיסקו וסביבתה, כולל תכנון לקניות נרחבות באאוטלטים שבאזור.
יצאנו בשעת בוקר מוקדמת לנתב״ג לקראת סדרת הטיסות הארוכה עד לסיאטל שבארה״ב.
תחילה טיסה עם טורקיש לאיסטנבול, משם טיסת המשך נוספת עם טורקיש לסן פרנסיסקו ומשם הטיסה האחרונה שלנו ליום זה לסיאטל, עם חב׳ יונייטד. בסה״כ כמעט 19 שעות טיסה ב- 24 שעות.
הגענו מותשים בשעת לילה מאוחרת לשדה התעופה של סיאטל, משכנו את הרכב השכור והמשכנו למלון שלנו, ה- Holiday Inn Express הקרוב לשדה התעופה, שכלל ארוחת בוקר והתגלה כנחמד, מרווח ושקט.
22/7/15, יום רביעי
היום התגלה כמעונן למדי, BKN, אך הטמפ׳ היו נוחות.
יצאנו לדרך לכיוון הר ריינייר ,Mt. Rainier שבשיאו מגיע לכ- 14,400 רגל.
בדרך עברנו דרך אגם Alder, שהיה כמעט ריק ממים, אבל היה בו נוף יפה של גדמי עצים המגיעים עד קו המים.
לא רחוק משם נמצאת העיירה Elbe, שלא רחוק ממנה יש צומת דרכים שם מוצבים מספר קרונות רכבת, בהם גרים אנשים, וחלק מהם הוסב למסעדה, ה- Mt. Rainier Railroad Dining Company.
סה״כ הנסיעה מהמלון ועד לפארק ארכה כ- 1:45 שעות עד לכניסת Nisqually. נסענו לאורך הכביש המתפתל, שעובר בתוך יער עבות, עד למפלי Christine falls היפים. אמנם לא מדובר במפלים גבוהים או בכמות מים גדולה, אך הכביש עובר מעל גשר אבן קשתי ויפה ונקודת התצפית מאפשרת זווית צילום יפה, כאילו שהמפל כלוא במסגרת של עמודי הגשר.
משם המשכנו עד למרכז המבקרים Jackson שבגובה 5,400 רגל, שם יש בית מלון ובעיקר נמצאת שם נקודת התצפית Paradise. לצערנו באותו היום היה כיסוי ענן כמעט מלא, כך שלא יכולנו לראות כלל את פסגת ההר המרשים הזה. עשינו טיול קצר באחד המסלולים הסמוכים והתרשמנו מהנוף המרהיב של פסגות ההרים שסביב, כמו גם מהעמקים המוריקים.
חזרנו באותו הכביש בדרך חזרה לסיאטל (למרות שאפשר היה לאגוף את ההר ממזרח ולהגיע צפון מזרחה לנקודת התצפית Sunrise, או לצאת מכיוון דרום מזרח).
עצרנו בצומת הרכבות הסמוכה לעיירה Elbe ונכנסנו לאכול צהריים בקרון חדר האוכל. היו שם מנות מעניינות. אני הזמנתי המבורגר Elk (איל קורא) אך לא הרגשתי בהבדל ממשי יחסית להמבורגר רגיל. עד שהגיעו המנות שיחקנו במשחק חיצים אלקטרוני. ניתן היה להבחין מייד שלא יריתי יותר מדי שנים, ״הכוונת״ שלי היתה בהסטה ממרכז המטרה...
לאחר ארוחת הצהריים המשכנו לכיוון סיאטל. עברנו שוב את אגם Alder המרשים עם גדמי העצים ומשם לסיאטל.
כדי לנצל היטב את שעות האור, נסענו ל- 2 נקודות תצפית על העיר ולאחר מכן ירדנו לקו המים, שם יש מס׳ אזורים בהם יש בתים הצמודים לקו המים. בכל כמה דקות ראינו מטוס ימי שעבר מעלינו, מטוס של אחד הדיירים או של אחד מבתי הספר לתעופה שבאזור.
המלון שלנו ל- 3 הלילות הקרובים היה Holiday Inn Express & Suites Seattle-Sea-Tac Airport ב- Seattle, שהיה בסדר גמור.
