26/3/2013 -; היום השישי
במהלך הלילה החמיר מזג האוויר וירד גשם כבד.
קמנו לבוקר מעונן וטפטוף.
בשמונה ורבע הביאו לנו את ארוחת הבוקר לחדר. הפתעה, שכן הנחנו שצריך להגיע לחדר אוכל במתחם.
לאור מזג האוויר, החלטנו להתייעץ עם בעלת המקום לגבי המסלול המתוכנן להיום. היא הפכה את התכנון והמליצה לעבור דרך ייתיו Githio, משם לעבור דרך ספרטה Sparti למיסטראס Mistras ומשם להגיע ליעדנו הסופי להיום, העיירה ההררית דימיטסאנה Dimitsana.
יצאנו לדרך לייתיו, שהתגלתה כעיירה סתמית (לא סתם דילגתי עליה בתכנון הטיול). יש שם אי קטן עם מגדלור, טיילנו עליו 10 דקות והמשכנו במסלול.
נסיעה של כשעה וחצי הביאה אותנו לספרטי Sparti, שמלבד ההיסטוריה שלה (ספרטה העתיקה) יש בה כיום 2 דברים מעניינים יחסית. האחד הוא פיסלו של לאונידס מלך ספרטה, שנלחם בצבא הפרסי בראשותו של המלך חשיארש הראשון (Xerxes - באנגלית) - ואפילו יש על זה סרט בשם ״300״. בכל אופן הפסל ניצב בכניסה לאיצטדיון העירוני. הדבר השני שיש לראות, ולצערי היה סגור, הוא מוזיאון המציג כל מה שרציתם לדעת על הזית ותהליך שמן הזית.
המשכנו בדרכנו לכיוון מיסטראס Mistras, שהיא עיר ביזנטית עתיקה. כל הדרך מספרטי למיסטראס עברה דרך נופים יפים מאוד. העיר מיסטראס יושבת על הר גבוה ויש בה מספר כניסות. אנו הגענו משעה אחת ובאותו היום האתר נסגר בשעה שלוש, כך שלא היה לו די זמן לבקר בו. מדובר בעצם בהריסות ביזנטיות, ביניהן מספר כנסיות יווניות שמורות לא רע, ובאמצע המתחם ארמון שהיה בשיפוצים ולפחות מבחוץ נראה מרשים מאוד. בין כל ההריסות היתה פריחה יפה מאוד. מהכניסה התחתונה עולים בכביש לכניסה העליונה, גם שם הריסות, כנסיות יווניות ופריחה, ולו נותר זמן היינו עולים כרבע שעה ברגל למבצר שבראש ההר. המקום נחמד מאוד, למרות שהוא ברובו הריסות ושאריות מבנים, אבל רואים ממנו נוף נהדר לכל הסביבה.
ממשם המשכנו לתחנה הסופית לאותו היום, הכפר ההררי דימיצאנה Dimitsana. התחלנו לטפס בהר וככל שעלינו כך הלך מצב הכבישים ונעשה גרוע. ובעיקר - ענן כבד כיסה את כל האזור, מה שנקרא מרק אפונה - ראות של 10 מטר קדימה במקרה הטוב, מה שאילץ אותי לנסוע לאט מאוד.
מילא הערפל, אבל כמעט בשום מקום לא היה מעקה בטיחות, ומכיוון שהיינו באזור הררי - המשמעות היתה שס״מ בודדים מעבר לאספלט - יש תהום של מאות רבות של מטרים. ומילא זה - אבל כל הכבישים היו מחוררים בדרגות שונות, חלק מהבורות מאוד עמוקים. וחלק גדול מהכבישים היה מלא באבנים שהידרדרו מההרים למעלה עקב הגשמים. כך שהמצב היה בכלל לא נעים.
בסופו של דבר הגענו לכפר ומצאנו את המלון.
בעלת המקום התגלתה כאישה נחמדה מאוד שבקושי דוברת אנגלית. היא הובילה אותנו לחדר, שהתברר כבעל קמין עצים, בו עשינו שימוש בהמשך הלילה. החדר לא היה גדול מאוד אבל סביר, בעל רדיאטורים, מזגן וגם קמין. ממנו היה נוף יפה לסביבה.
לאחר הדלקת הקמין יצאנו לחפש ארוחת ערב וחזרנו לישון.
המשך הטיול:
family.lametayel.co.il/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A1++%D7%9E%D7%A8%D7%A5+2013+%D7%97%D7%9C%D7%A7+7
יומן מסע לפלופונס - מרץ 2013, חלק 6
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
