יום שני, 21/9
הבוקר קמנו לשמיים מעוננים ומז״א סגרירי. עזבנו את המלון ויצאנו לסיבוב בעיירה ארבנאסי. מדובר בעיירה יפה מאוד, שבתיה עשויים מאבן, בדומה לכפרים ביוון ובצרפת.
ביקרנו קצרות בכנסיית המולד Chiesa della Nativita, שהמאפיין אותה הוא מבנה חיצוני פשוט (מאבן) ואילו פנים הכנסייה מלא כולו בציורי פרסקו של קדושים ודמויות מהתנ״ך. מעניין.
המשכנו לכנסיית Saint Nicholas, בה היתה גינה יפה מאוד. מומלץ.
מחוץ לכנסייה היה עץ קטן בו תלו המאמינים שרוכים אדומים, כסגולה למזל טוב. ראינו את זה גם במקומות אחרים. במחשבה שנייה, מנהג זה נפוץ גם בקרב עדות מסויימות בארץ.
מכאן עזבו את ארבנאסי ויצאנו למסלול המתוכנן להיום. תחילה עשינו סיבוב נוסף בעיירה ווליקו טארנובו. החלק העתיק של העיירה הוא יפה מאוד והזכיר לי בהחלט ערים עתיקות אחרות באירופה. יש רחבות הצופים על נהר היאנטרה Yantra או על המבצר. ממש נשאר טעם של עוד והייתי ממליץ בהחלט על חצי יום ביקור בה (לא כולל את הזמן שכדאי להשקיע בארבנאסי).
לאחר כ- 8 ק״מ הגענו למלון ומסעדה בשם ברייסטה Bryasta, שם עצרנו לקפה. במקום גינה יפה מאוד. מתקן Byrasta הוא מכלול של מבנים המשמש כמלון, מסעדה, גן ויש שם גם בריכת שחייה. הוא נמצא כ- 8 ק"מ מהעיר היפה Veliko Tarnovo. הביקור מומלץ.
התחנה הבאה היתה הכפר המשומר בוז׳נצי Bozhentsi. בדרך עצרנו במחלבת Istrum בכפר Kmetovtsi, שם נתנו לנו להיכנס לחדר הייצור הקטן וקנינו גביע גדול של יוגורט טעים.
הדרך לבוז׳נצי היתה יפה מאוד. עברנו באזורים הרריים, כפרים יפים ועוד בדרך ראינו לא מעט עגלות משא בהם נסעו הכפריים (ראינו עשרות כאלה במהלך הטיול).
הכפר Bozhentsi היה בסדר ולא יתר מזה, כפר משומר שבתיו בסגנון ההתעוררות הבולגרית. ראינו זוג בולגרי לבוש בבגדים מסורתיים, אולי היו לפני חתונה או אירוע משמעותי אחר עבורם. היה ברור שהם באו לכן והתלבשו כך לצורך הצילומים. הסתובבנו בין בתי הכפר, שתינו קפה טוב שהוגש בפינג'אן נחושת – והמשכו הלאה.
מכאן המשכנו למעבר שיפקה Shipka- מעבר ההרים שחוצה את הרי הבלקן בגובה 1150 מטר. כביש מתפתל של 13 קמ מעניק למבקרים בו נופים מרהיבים של האזור כולו. בעבר שימש המעבר הצר כזירת קרבות מפורסמת במהלך המלחמות בין רוסיה לתורכיה במאה ה-19 . כאן נמצא אתר ההנצחה לזכר 7,000 חללים הרוסים ולמתנדבים הבולגרים שלחמו כנגד הטורקים ב- 1877.
כ-900 מדרגות מובילות מהמעבר (בו יש חניון עם מספר מסעדות) עד פסגת הר סטולטוב Stoletov, שנמצא בגובה של 1,325 מטרים. על הפסגה ניצבת אנדרטת החירות, שגובהה 32 מטרים. האנדרטה נבנתה ב-1934 לזכר 7,000 החיילים הרוסים והמתנדבים הבולגרים, אשר נספו בשנת 1877, תוך הדיפת 27,000 חיילים טורקים, שרצו לסייע לחבריהם הנצורים בפלבן Pleven. בתוך מבנה האנדרטה מוזיאון בן חמש קומות, וניתן לטפס גם לחלקו העליון של האנדרטה.
סביב האנדרטה יש אנדרטאות נוספות.
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת פנוראמה הנמצאת בחניון שלמרגלות האנדרטה. אני חששתי לאכול שם, בכל זאת מסעדה ״בשטח״... אך תבשיל העוף שהזמנתי התגלה כמצויין.
כאן גם התוודענו למנה אופיינית בבולגריה – צ'יפס כשעליהם שכבה של גבינה בולגרית. טעים.
בזמן שהמתנו למנות, ראינו שמישהו יוצא מהמטבח לכיוון טאבון חיצוני ומחמם משהו עם מבער בונזן גדול. אמרנו לעצמנו – משונה, לא זוכרים שהזמנו קרם ברולה...
אנחנו ויתרנו על הביקור במוזיאון שבתוך האנדרטה והמשכנו בדרך ההררית והיפה עד לכפר שיפקה. במרחק ניתן היה לצפות באנדרטת Buzludzha, שהיא מבנה דמוי חללית שנבנה ב- 1981 על הר הנושא את אותו השם, ונועד להיות אנדרטה נוספת לקרבות שבין הבולגרים לטורקים. האנדרטה היא בגובה של 107 מטרים וננטשה עקב היותה סמל לקומוניזם. אנו לא הגענו לשם לאור אילוצי הזמן שלנו, אך בהחלט נראה שכדאי לבקר בו.
משם המשכנו לכפר שיפקה הסמוך, בו נמצא מינזר שיפקהShipka Memorial Church , שגם הוא אתר זיכרון לקרבות ההם. גם כאן ראינו בדרך שלטי דרכים מעניינים – וכמובן את "הפרמלנט" המקומי...
המינזר הוא אורתודוקסי בולגרי ומתאפיין ב- 5 כיפות מוזהבות בצורת בצל, בסגנון הרוסי, והוא נבנה בסוף המאה ה- 19 ונפתח רשמית בסוף שנת 1902, קרוב ליום הזיכרון ה- 25 לקרבות. גובה המגדל הוא 53 מטרים ופעמוני המינזר נוצקו מהמתכת דל תרמילי הכדורים ונפגשים שנאספו מאזורי הקרבות. בתוך המינזר יש 34 לוחות שיש בהם חרוטים שמות היחידות הצבאיות הרוסיות כמו גם שמות המתנדבים הבולגרים שהשתתפו בקרבות. גופות החללים קבורות ב- 17 סרקופאגים מאבן שנמצאים בקריפטה (מרתף) הכנסייה.
הכנסייה עצמה נמצאת עמוק בתוך יער, בחלקו הצפוני של הכפר.
לאחר שיפקה נסענו מערבה, בתוך ״עמק הוורדים״ Rozova dolina, בו יש תעשייה עניפה של בשמים משקאות ועוד - כולם עשויים מעלי הוורדים הגדלים כאן. בעיירה קזנלאק יש מוזיאון לטובת העניין. אבל העונה לפריחת הוורדים האלה היא בערך ביוני, כך שהחלטנו שלא להשקיע בנושא - והמשכנו הלאה לכיוון פלובדיב Plovdiv, שם המלון שלנו ללילה זה, ה- Landmark Creek Hotel & Spa, שהיה נהדר. אכלנו את ארוחת הערב, שהיתה טעימה מאוד, בעוד ברקע ניגנו פסנתרן ונגנית כינור.
המלון נמצא בצד המערבי של פלובדיב, בסופו של פארק גדול, בצמוד לקצה המערבי של תעלת השייט The Rowing Channel, שהיא מתקן ספורטיבי מהמורכבים שנבנו אי-פעם בבולגריה. מדובר כאמור בתעלה באורך 2,200 מטר שנועדה לעמוד בדרישות הבינלאומיות לתחרויות חתירה בסירות משוטים.
